לדון כו'. עיין ר"מ ה' שכירות וה' שאלה וח"מ מסי' ש"ג ואילך ואכתוב בקיצור קצת דינים כדרכי ב"ה. אם א' נתן לחבירו מטלטלי' שלו שגופן ממון פרט לשטרות ועבדים ונותן לו שכר על השמירה בין הקדים לו שכרו או הבטיח לו שכר דשכירות אינה משתלמת אלא בסופה ה"ל השומר ש"ש ודוקא אם נתן לו פרוטה בשכרו ופמש"פ ל"ה ש"ש כ"ה בש"ך סי' ש"ג סק"א וחייבה אותו התורה אפילו אם לא פשע בשמירה וחייב בגו"א רק מאונסין פטור ואיזה דברים דהו"ל קרוב לגו"א וחייב עליהם ש"ש ואיזה הוי אונס ופטור הכל מבואר בר"מ וש"ע ומאימת הש"ש נתחייב בשמירה גם כן הפלוגתא כאן כמו לעיל בש"ח דעת הר"מ דצריך משיכה ובל"ז אינו נתחייב ודעת ר"י והרא"ש דמשעה שהבעלים נסתלקו משמירתן נתחייב השומר ובנה"מ סי' רצ"א כתב דאם הקדים שכר להשומר נתחייב תיכף דהוי כמו שכירות פועל דנקנה בכסף וכ"ז שאינו חוזר קנוי הוא להבעלים וכ"ה במח"א סי' ז' דתיכף נתחייב ויש עליו דין ש"ש ע"ש באריכות. וע' פ' הפועלים ור"מ פ"ג מה' שכירות וש"ע סי' רצ"א וסי' ש"ג דרועה (ש"א) [ש"ח] שעל בעידנ' דעיילי אנשי ובא זאב וטרף פטור אף דאם הי' שם הי' יכול להציל מכל מקום נטר כדנטרי אנשי אבל ש"ש כה"ג חייב והוא פלוגתא בפרק הפועלים צ"ג ע"ב רבה סבירא ליה כיון דנטר כדנטרי אינשי מה הו"ל למעבד ע"כ גם שומר שכר פטור ור"ח ורבה בר ר"ה לא ס"ל הא דרבה דאמרי להכי יהיבנא לך אגרא לנטורי נטורי יתירתא ע"כ חייב אפילו על בעידנא דעיילי אינשי וכן הלכה כמבואר בר"מ וש"ע.
מנחת חינוך · סימן נ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
