שלא ילבשו האנשים וכו'. גם זה בר"מ ובש"ע שם. ודברי הר"מ כדברי הרהמ"ח דאפילו מלקט שער אחד לבנה וכן הצובע אפילו שער אחד לוקה משום לאו זה והראב"ד השיג עליו כיון דלא מנכרא מלתא אין לוקין רק איסורא איכא ועיין בכ"מ ועוד כיון דלא מנכרא מלתא מאי עדי אשה איכא. מבואר דדעתו כמ"ש דהאי ועוד דאפילו איסורא ליכא כיון דאין עדי אשה כלל ועיין בכ"מ. ועיין במשנ"ח כאן שכ' דאין איסור אפילו בתורת ח"ש לדעת הראב"ד אף דבכ"מ אסור ח"ש אפילו בלא איסורי אכילה לא כח"צ והדברים עתיקים. מכל מקום זה דוקא במקום דאיכא קרא והלכתא דקרא משמע כ"ש והלכתא לשיעור כזית וגרוגרות וכדומה שפיר ח"ש אסור מן התורה אבל כאן דהתורה אסרה עדי ובשערה אחת או יותר אם לא מנכרא אינו עדי אשה כלל אם כן ל"ש איסור כלל ודבריו ברורים וע"ש עוד שהאריך בזה ועיין בפרמ"ג בפתיחתו לה' שבת. ובלובש אם התרו בו כ"פ לוקה הרבה כמו שמבואר בר"מ בה' כלאים ובמלקט שערות לדעת הר"מ לוקין על כל שערה בהתרו בו בכ"פ כמו נזיר ששותה יין כ"פ בהתרו בו חייב על [כל] שתיה ושתיה וז"פ. ואם לקט בפ"א הרבה שערות עיין במכות דף כ' ע"ב בתוס' בד"ה לא צריכא וכו' בהתראה אחת או אפילו בהתרו בו על כל שערה ושערה והוא אריכות גדול ועיין לעיל גבי קרחה ובאתי רק להזכיר:
מנחת חינוך · סימן תקמ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
