מנחת חינוך · סימן נ״ד, ט׳

והנה ד"ז דטט"ג פטור על קרקעות ועו"ש והקדשות ועכו"מ כמבואר במרובה דנתמעטו כל הני משבועת השומרים וא"ח בטט"ג רק בפסק הב"ד ולא בקפץ ונשבע לבד אלא אפילו נשבע ע"י גלגול מכל מקום פטור מכפל דהוא גזירת הכתוב דנתמעטו כל הני כמו כפל של גנב עצמו עיין לעיל וכן דבר שאינו מסויים ע' לעיל ה"נ וע' תוס' שם ובסוגיא דמרובה ואין כאן מקומו. עוד מבוא' בר"מ כאן הטט"ג בפקדון של קטן אפילו תבעו בגדלותו אך הנתינה הי' בקטנותו ונשבע ובאו עדים פטור מכפל שנאמר כי יתן איש ואין נתינת קטן כלום וצריך שתהיה הנתינה והתביעה שוין בגדול וכו'. והנה הר"מ לשיטתו בפ"א מהלכות שכירות ובפ"ה מטוען דסובר דנשבעין שבועת השומרים לקטן מכל מקום נתמעט מדין כפל אבל לדעת החולקים וסוברים דאין נשבעין כלל שבועת השומרים אם הנתינה היה בקטנותו אם כן בלאו הכי פטור דאין הב"ד פוסקים שבועה ובקפץ ונשבע א"ח כפל כמש"ל. ובספ"י תמה על הר"מ כיון דפוסק שחייב שבועה על טענת קטן ע"כ סובר דכי יתן איש קאי על מלוה דעירוב פרשיות כאן עיין בראשונים אם כן למה פסק דאין חייב כפל וע"ש שתי' אף דנשבעין מכל מקום פטור מכפל ושיטות אלו לענין שבועת שומרים לקטן אין כאן מקומו ויבואר אי"ה בדיני שומרים. וגם נראה דאם בגדלותו תובע פקדון מאביו חייב וכן אם בקטנותו תובע פקדון מאביו שהי' הנתינה בגדלות ואפשר בכה"ג נמי אתמעט ועיין בסימן ש"ב בחה"מ ויבואר עוד לקמן אי"ה. וחו"ש כיון דלא נתמעט מאיש כמבואר כ"פ בש"ס דאיש אינו ממעט אלא קטן אם כן בודאי נשבעין לכ"ע שבועת השומרין כיון דא"צ טענה ולא נתמעט ג"כ אם כן ה"נ בטט"ג משלם כפל ג"כ. וכבר כתבתי לעיל לענין גונב מחרש שוטה וקטן דחייב כפל אפשר דל"מ הודאת' דחרש שוטה וקטן דכשלא בפניהם דמיא ול"מ הודאה בקנס שלא בפני הבע"ד כמ"ש בשם התוס' דב"ק ומבואר בש"ס שם ועמ"ל פ"ה מטוען הי"א לענין הודאת קטן ואין כאן מקומו.