מנחת חינוך · סימן נ״ד, י״א

והנה גבי גנב עצמו שגנב כלי פמש"פ לשיטות דנזקקין על כלים פמש"פ אפשר ג"כ משלם כפל דכלי' חשיבי. או אפשר כיון דהר"ם כ' וסתם הגונב מש"פ ומעלה עובר על לא תגנובו ולא חילק בין ש"כ לכלים אפשר דאף בכלים א"ע על לאו הזה אם הוא פמש"פ אם כן אפשר דהתורה לא חייבה דין גנב אלא היכי שמוזהר בלאו כגון ש"פ אבל בפחות לא וא"ח כפל וגם אני מסופק אם גנב פמש"פ כסף דאפשר דב"ד נזקקין אם נאמר דחייב כפל כיון דעם הכפל יהי' ש"פ. או אפשר דהתורה לא חייבה כלל בכה"ג דאין הגנבה ש"פ כיון דא"ע על הלאו ואי"ה עוד חזון למועד לברר הדברים. ועקצה"ח סי' פ"ח הביא בשם רשב"א מסופק לענין קדושי אשה בכלי פמש"פ וע"ש שכ' דלא אתרבי כלים רק לענין שבועה ולא לענין שאר דברים אם כן אפשר לענין גנבה נמי. אך זה גופא אני מסופק דאפשר דתמיד פמש"פ חייב ג"כ בכפל אם כן נזקקין כיון דעם הכפל יהיה פרוטה. א"ד דכ"ה דהגנבה אינו ש"פ אין דין גנבה כלל לענין כפל וא"ה יבואר לקמן. ובלאו דגנבה מבואר בש"ס ור"מ דאף בגונב ע"מ למיקט אף דדעתו להשיב בעין עובר על הלאו דלא תגנובו וכן בגונב ע"מ לשלם תשלומי כפל עובר בלאו. נ"ל דצריך לשלם תשלומי כפל ודו"ה אף בע"מ למיקט או לשלם דו"ה. ועקצה"ח סי' שי"ח מסופק אי בגונב ע"מ למיקט חייב הגנב באונסים ע"ש. ומכל מקום נראה דחייב כפל דלא חילקה התורה וצ"ע. ובר"מ פ"ג מבואר שם הדינים אם איסור שבת הי' בהגנבה אף בשוגג פטור מתשלומין דח"מ שוגגין פטורין ובחייבי מלקות דוקא בהתרו בו פטור ודוקא בבאים בב"א וכן גנב הבא במחתרת כיון שחייב מיתה פטור מתשלומין עיין דיני בא במחתרת בסוף ה' גנבה בר"מ. ודיני קניה מהגנב ואימת הגנב קונה הדבר הגנבה יבואר אי"ה לקמן בלאו דקדושים. ולענין נמכר בגנבתו נתבאר באריכות לעיל במצות ע"ע.