לדון כו'. הדינים מבוארים במקומות הרבה בב"ק ור"מ ה' גנבה ובטור וש"ע ח"מ מסי' שמ"ח ואכתוב בקיצור קצת דינים כדרכי. הגונב מחבירו כל דבר המטלטל צריך להחזיר הגנבה אם הוא בעין ולא קנאה באיזה אופן שמבואר לקמן וגם צריך לשלם כפל ואם אינה בעין צריך לשלם דמים קרן וכפל מן המטלטלין שלו ואם אין לו מטלטלין גובים מן הקרקעות מעדיות שבנכסיו ואם אין לו כלל יתבאר לקמן. ודין כפל הוא קנס וחייב דוקא אם באו עדים שגנב ובמודה מעצמו פטור מכפל כדין מודה בקנס רק חייב בקרן ואפילו באו עדים אחרי הודאתו מכל מקום פטור מכפל כיון דבהודאתו חייב עצמו במידי דהיינו קרן ע"כ פטור מקנס אפילו באו עדים אח"כ. ואם גנב בהמה או שאר מטלטלים ובשעת הגנב' הי' שוה ד' זוז ועתה בשעת העמדה בדין אינו שוה אלא זוז אם הוא בעין מחזיר לו הגנבה והכפל א"צ לשלם אלא זוז כמו ששוה עכשיו ואם הגנבה אינה בעין צריך לשלם הקרן כשעת הגנבה ד' זוז וכפל כמו עתה בשעת העמדה בדין ואם היה שוה בשעת הגנבה זוז ועתה שוה ד' זוז אם הוא בעין או אפילו אינה בעין כגון שנאבדה מאלי' א"צ לשלם קרן רק כשעת הגנבה זוז וכפל ג"כ רק כשעת הגנבה אבל אם איבדה בידים צריך לשלם קרן וכפל כמו שהוא שוה עתה ד' זוזים. ויש דינים בגנב כחושה והשמינה או איפכא ונתפטם מאלי' או פיטמהו וצריך אריכות גדול עיין מרובה ס"ה ור"מ ורא"ש וטור וש"ע שנ"ד ובסמ"ע. והרהמ"ח סתם כאן הדברים וכתב קרן כעין שגנב ותשלומי כפל כשעת העמדה בדין ויש בזה הרבה חילוקי דינים ע"ש:
מנחת חינוך · סימן נ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
