מנחת חינוך · סימן תק״ל, א׳

שנצטוינו בעריפת עגלה וכו'. וע"ז נאמר כי ימצא חלל באדמה וכו' מבואר בר"מ פ"ט ופ"י מהלכות רוצח ואכתוב בקיצור כדרכי בס"ד מצוה זו נוהגת אם נמצא חלל בא"י או בעבר הירדן ועבר הירדן נתרבה מקרא בספרי ונראה דוקא ע"ה צריך ריבוי דכבשו קודם אבל ל"ד ז' עממין ה"ה כל שנכבש אחר כיבוש א"י דדינו כדין א"י כמבואר בר"מ פ"א מהלכות תרומות ה"ה דעגלה ערופה נוהג דהוי ארץ ישראל גמור כנ"פ. ואם נמצא חלל מניחין אותו במקומו וצריך לצאת ה' זקנים מב"ד הגדול שבירושלים לעסוק במדידה כמו שיבואר בסמוך. ונראה אף דמבואר במשנה בסוטה דף מ"ד ע"ב דהיו יוצאין מירושלים וכ"כ הר"מ מכל מקום לאו דוקא ע' בגמ' דילפינן דצריך להיות מב"ד הגדול אבל אין קפידא באיזה מקום יושבים ועשר גליות גלתה סנהדרין מיבנה לטבריה מכל מקום נוהג ד"ז. ול"ד לד"נ דאין דנין רק אם יושבים בלשכת הגזית וארבעים שנה קודם חורבן בטלו ד"נ מפני שגלו הסנהדרין לחניות היינו להר הבית עיין בר"ה דף ל"א שם גזה"כ אבל כאן ילפינן דצריכים דיינים מב"ד הגדול אבל ע"ז דיהיו צריכים לישב במקומם לא נמצא לימוד ע"כ בכ"ע נוהג ע"ע אף על פי שאין יושבין במקומם כנ"פ. ומבואר בגמרא ויצאו הם ולא שלוחם והר"מ אינו מביא זה בפי' אך כיון שכ' דצריכים לצאת ה' זקנים ממילא משתמע דוקא הם ונראה דוקא היציאה שצריכים לבוא אבל המדידה יכול להיות ע"י אחרים מבואר סתם כי מתיבת ומדדו דרשינן דרש אחר כמבואר בסמוך וצ"ע. ובר"ם דיוצאין הב"ד ומודדים מכל מקום נראה כמ"ש דה' זקנים מב"ד הגדול צריכים להיות שם אבל המדידה יוכל להיות ע"י אחרים ומכל מקום צ"ע. ומודדין מחוטמו של החלל לעיירות וכל עיר שהיא קרובה יותר היא מביאה ע"ע ובמשנה דף מ"ה ע"ב סובר כן דמודדין מחוטמו וראב"י פליג וסובר דמצווארו מודדין ואע"פ דמשנת ראב"י קב ונקי מכל מקום פוסק הר"מ כאן כר"ע ועיין בכ"מ דהאי כללא אלים יותר דהלכה כר"ע מחבירו ועיין בשו"ת ח"צ שכתב כיון דר"ע הוא רבו של ראב"י ע"כ הלכה כמותו נגד ראב"י ע"ש ועיין בספר תורת חסד שהאריך בכל זה. ומ"ש הח"צ והתו"ח שראב"י היה תלמיד ר"ע דברים תמוהים הם כי ראיתי בר"מ בהקדמה לפי' המשנה חשב שם התנאים וכתב דראב"י היה קודם ר"ע היינו דהי' בזמן החורבן ור"ע היה אחר החורבן ע"ש וכן ראיתי בס' באר שבע כאן בפשיטות דהשיג על הכסף משנה שכתב דהלכה כר"ע מחבירו דלא היה חבירו דראב"י היה קודם ר"ע. שוב ראיתי בסדר הדורות בסדר התנאים אות אל"ף שמביא דברי הב"ש הנ"ל והשיג עליו ומביא כמה ראיות דראב"י היה תלמיד ר"ע ע"ש וצ"ע שלא הביא דברי הר"מ דמבואר בדבריו דראב"י היה קודם ע"ש. ומודדין אל הערים והעיר היותר קרובה מביאה ע"ע. אפילו אם נראה בעליל וידוע שהעיר הזאת היא יותר קרובה מצוה למדוד עיין במ"ל מה שפי' בדעת הר"מ בידוע דהיא קרובה יותר אינו צריך למדוד עיירות הסביבות רק לאותו עיר מודד לקיים מצות מדידה ובאין נודע החיוב למדוד עיירות הסביבות כדי לידע איזה קרובה יותר אבל המצוה למדוד תמיד כמבואר בגמ' ובר"מ ע"ש. וראיתי בס' ב"ש דאין דעתו כן אלא צריך למדוד לכל עיירות ואין דבריו מוכרחים. ואין מקדרין במדידה זו אלא מודדים הרים וגאיות כקרקע חלקה מפני שהוא של תורה כן מבואר בש"ס דעירובין ובר"מ כאן. ואם נמצא הראש במקום אחד והגוף במקום אחר אף על פי דבגמרא אמרינן דלענין מדידה לא מיירי רק היכן נקבר וכן מבואר בר"מ מכל מקום כיון דקיי"ל דמוליכין הגוף אצל הראש דגופא רהיט וכו' אם כן מודדין מהראש דשם נהרג ומודדין מחוטמו וגופא רהיט וכו'. ודוקא חלל היינו ע"י ברזל אבל חנוק וכדומה אינו בדין ע"ע. וכן אם נמצא מפרכס אינו בדין זה אף דמת תיכף מכל מקום כיון שבשעה שנמצא היה מפרכס גזה"כ דא"מ ע"ע ועיין במ"ל שמביא ירושלמי ראוהו מפרכס כאן ובא ומצאו מת במקום אחר מודדין ממקום שנמצא עכ"ל ולכאורה במפרכס אינו מביא כלל ועכצ"ל אם מצאו מפרכס ובפניו מת אף שפירכס למקום אחר ושם מת אינו מביא. אך אם מצאו מפרכס והלך משם והניחו מפרכס ואח"כ מצאו מת מביאין כיון דהיה בשעת מציאה מת אף דמציאה ראשונה הי' מפרכס דמ"ד דראוהו חי מקודם ומצאו מת מביאין ע"ע. אך דהיה הסברא כיון דידוע דע"י מכה הראשונה שפירכס מת יהיה נמדד ממקום הראשון ששם נהרג קמ"ל הירושלמי דמודדין ממקום שנמצא מת דעיקר מצוה הוא במקום מיתה כי על הפירכוס אין מביאין דכך גזה"כ אבל במציאה שמצאו מפרכס ובפנינו מת פשוט שאינו מביא וז"ב ופשוט ואין הירושלמי בידי ומכל מקום זה נראה ברור.