מנחת חינוך · סימן נ״ב, ט׳

ולענין עוף אם המית לענין הביצים ע"פ שור שנגח לענין היזק החילוק בין הוולד שהיא כאמה ובין הביצה דהוא כפירש' בעלמ' ע"ש בדמ"ז ובתוס' ור"מ פ"ט מה' נ"מ (אסור כמו כל יוצא מטמא וכן הביצים ממון) ה"נ כאן. והחלב [והביצי'] של שוה"נ ודאי אסורי' אף אם נתעברה וילדה אח"כ דהוולד מותר מטעם זוז"ג מכל מקום הביצה אסור כדין ביצת טרפה עפא"ט ובש"ע ועיין טו"ז יו"ד סי' כ"ד ס"ק י' ולר"ת דאינו נאסר מחיים ודאי החלב והביצים מותרים ול"א כיון דל"ל תקנתא בשחיטה ז"א דלענין אמ"ה יש לו תקנה ככל הבהמות רק מטעם שוה"נ דהוי כטרפה ולהר"ת מחיים אינה טרפה כלל אם כן מותר ועיין בפ' בהמה המקשה סוגיא דאיסור יוצא ואין כאן מקומו. ושוה"נ הוא מן הנקברים ע' תמורה ל"ד ור"מ פח"י מה' פסהמ"ק. וגם נ"ל פשוט דדין חלב וביצים של הנסקלין אין לוקין כמ"ש בר"מ פ"ג מהמ"א לענין כל האיסורים ואין חילוק בין אה"נ דאין לוקין על הנאה ועפי"ג מה' שגגות ה"ה בד' המגיה של המ"ל בפיסקא המתחלת אך ראה כו' ואין כאן מקומו.