ונראה דאם יש מחצה על מחצה טהורים וטמאים דהדין דהללו עושין לעצמן בטהרה והללו עושין בטומאה והמחצה טהורים הם ע"י הצטרפות הגר ודאי נחשב הגר לטהורים כיון דהוא טהור מן התורה ואם נחשב אותו לטמאים או לא נחשב אותו כלל ה"ל הטמאים רוב וכ"ה דהטמאי' רוב אף הטהורים עושים בטומאה ובאמת מן התורה צריכין לעשות בטהרה וח"כ באכילה בטומאה ואין יכולין לעקור ד"ת בקוע"ש דע"י גזרת חכמינו זכרונם לברכה יעשו פסח בטומאה שהוא בכרת ומה"ת ה"ל טהורים ועושים בטהרה וזה אין בכחם ועוד אם נא' דאף בכה"ג העמידו תקנתם ויהיה רוב טמאים אם כן הגר יעשה הפסח וכמש"ל וא"כ יעשה בכ"ע אם כן מוטב שיעשה בטהרה ואל יעשה בטומאה ובלאו הכי איך יעקרו ד"ת בקו"ע וכמש"ל. עוד נלפע"ד דאם יש נ' טהורים ועם הגר הם נ"א ונ' יש טמאים ואם נחשב הגר לטמאים יעשו כולם בטומאה ואם לא נחשב יעשו המחצה בטומאה והללו וכו' ובאמת מן התורה טהור ויש רוב טהורים והדין דהמיעוט נדחו לפ"ש ואם עושים בטומאה ח"כ אם כן היאך יעמידו דבריהם לעמוד בקו"ע ודאי דנינן ד"ת והוא טהור גמור מן התורה וה"ל רוב טהורים ועושים הטהורים והגר פ"ר והטמאים נדחים לפ"ש דלא העמידו ד' וז"ב.
מנחת חינוך · סימן ה׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
