מנחת חינוך · סימן ה׳, כ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה לכתוב כל דיני ק"פ צריך חיבור מיוחד ובחיבור זה דרכי רק לכתוב הדינים בקיצור מה שיש להעיר בהם וכל הדינים מבוארים באר היטב ואבאר עוד ד' הר"מ אשר לא הובאו כאן דידוע דהפסח שנשחט שלא לשמו פסול עיין פסחים וזבחים אך בזבחים מבואר לענין שלא לשמו שמזיק בחטאת או בשאר קרבנות לענין שלא עלו לו דוקא בשוחט לשם קדשים אחרים אבל בשוחט לשם חולין אינו פוסל עיין ר"מ פט"ו מה' פסה"מ מפי השמועה למדו שקדשים מחללי' קדשים ואין חולין מחללים קדשים אבל פסח אף ששחטו לשם חולין פסול עיין ר"מ שם הי"א ובמ"ל ובבה"ז הקשה על הר"ם וסיים דאפשר מצא דין זה באיזה תוספתא או מכילתא ואנחנו לא נדע והכסף משנה כ' דהר"מ יליף מדכתיב בי' ואמרתם זבח פסח הוא לד' משמע לשם חולין פסול ובס' בה"ז שלי נכתב עה"ג לא ידעתי מי כתבו דלהר"מ יצא לו דבעינן לשמה מואמרתם ז"פ הוא והי' בפסח מצרים ובפסח מצרים לא הי' שאר קדשים ע"כ אפילו לשם חולין פסול עכ"ל וצ"ע דפסוק זה נאמר על פסח דורות בפ' בא והי' כי תבאו אל הארץ וכו' מה העבודה הזאת לכם וכו' ואמרתם ז"פ הוא וכו' וקאי על ק"פ לדורות ובזבחים ז' ע"ב עיקר הילפותא משינוי קודש ילפינן מן ועשית פסח ע"ש ואין להאריך.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.