שמתקבצין וכו'. הוא מצוה מן המובחר עיין ר"מ פ"ב ה' כר"י שוחטין פסח עה"י אם יכול לאכול את כולו אך משתדלין שלא ישחט על היחיד ועיין כסף משנה דהוא מש"ס פ' מי שהי' דכל כמה דאפשר לאהדורי מהדרינן ובני חבורה צריך שלא יהא בהם א' שא"י לאכול כזית ועושין חבורה אנשים ונשים אבל לא נשים ועבדים או קטנים ועבדים כדי שלא יהא ביניהם פריצות ואין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בה ויבאו לידי פסול וכן אין עושין חבורה זקנים או חולים או אוננים לפי שאכילתם מועטת ויבאו לידי פסול עיין ר"מ פ"ב וכ' ושוחטין על הקטנים שיהי' מכלל חבורה אבל אין עושין חבורה שכולה קטנים שאינם בני דעת עכ"ל. והכסף משנה הקשה למה לא כ' הר"מ הטעם דכתיב בפסח איש למעוטי קטן ובאמת ע' פסחים צ"א ע"ב אע"ג דגבי פסח כתיב איש למעט נשים מכל מקום כיון דכתיב במכסת נפשות אפילו נשים. והר"מ פסק כר"י אפילו בפ"ש שוחטין לנשים בפ"ע והטעם מבואר בש"ס דנפשות ונפש אפילו אשה במשמע וא"כ קטן נמי, דבכלל נפש קטן נמי בכלל ע' סנהדרין פ"ד מכה איש ולא קטן כתבה התורה מכה נפש דקטן נמי בכלל. אם כן ליכא למעוטי כאן מאיש ע"כ כ' הר"מ ט"א.
מנחת חינוך · סימן ה׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.