מנחת חינוך · סימן ה׳, י״ט

והנה מבואר דנשים ועבדים חייבין בפסח אף דפטורים מה"ר מכל מקום הכל מודים דחייבין בפסח כמבואר בש"ס שהבאתי ל' אך שאר פטורים מן הראי' כגון חרש באזנו אחת או חיגר או מי שא"ל קרקעות וכדומה דפטורים מה"ר שחשבם הר"מ פ"א מה' חגיגה מדסתם הר"מ משמע בפשיטות דחייבין בפסח דבראי' ילפינן מקראי ומה ענין פסח לראיה אך התוס' פסחים ג' ע"ב ד"ה מאלי' כתבו הא דלא הלך ריב"ב לירושלי' שמא לא היה לו קרקע או זקן היה שא"י לעלות ברגליו דפטורין מפסח כמו מראיה א"נ נציבים חוץ לארץ הוי משמע מד' דכל הפטורים מראי' פטורים מפסח ועמ"ל פ"א מהק"פ תמה על דבריהם מנלן זה וגם מ"ש דנציבים ח"ל הוי ל"י היכי איתא דח"ל פטור מק"פ ול"מ שהדר בח"ל פטור מן הראי'. ס"ד דה"ת צריכין תלמוד מתחלתן ועד סופן עמ"ל. והצל"ח כתב בכוונתם דלא הקשו אלא למה לא עלה ריב"ב לרגל אבל על פסח ל"ק כלל דודאי הוא בדרך רחוקה ופטור ולא מצינו שיהיה מצוה לעלות ולהתקרב עצמו קודם זמן הפסח ובי"ד שהגיע זמן הפסח הרי הוא בדרך רחוקה רק ק' התוס' הא מחויב לעלות לרגל ע"ז תירצו שלא היה לו קרקע ע"ש ודבריו אינם מובנים לי כלל דודאי מ"ע על כל ישראל לעשות הפסח ככל מ"ע שבעולם ומחויב לילך מקצה הארץ להתקרב עצמו כדי לקיים מ"ע אך אם עבר והוא בדרך רחוקה יש דינים שציותה התורה אבל בודאי מחויב להתקרב ולקיים מ"ע ולדבריו כל ישראל אפילו בא"י כל שהם רחוקי' ט"ו מיל מירושלים שזה דרך רחוקה עש"ס פ' מי שהי' פטורים מלילך ולעשות הפסח אם כן כל ישראל פטורים לעשות פ"ר ופ"ש לא יהיו מקריבים כי רוב הציבור אין עושים פ"ש אם כן פטורים ממצות הפסח ואי משום דחייבין בראיה יכולים לבא ביום טוב אי תחומין דרבנן ע' פסחים פ' תוד"ה אינה ומבואר בפירוש בסוכה דנפקא לן דעוסקים במצוה פטורים מן המצוה מטמאים דהיו מטמאין עצמן שבעת ימים קודם ואי לאו משום מצוה אסורים לגרום ביטול הפסח ויש לדחות בקל מכל מקום אין סברא כלל שלא יהיו ישראל הדרים בכל א"י חייבים בפ"ר בודאי מצוה להתקרב שיבואו אך אם הי' בדרך רחוקה או אפילו במזיד לא בא יש לו דין דרך רחוקה ואם לא בא יקריב בשני ואם לא הקריב בשני עיין ר"מ הדינים אבל זה קשה לשמוע שלא יהיו מצווים הרחוקים שיבואו לעשות מ"ע ועוד מבואר להדיא פא"ד דס"ט ופסקה ר"מ פ"ה דטמא שיכול לטהר בזמן הקרבן וישב לו בטומאתו וכן ערל שלא מל וכו' חייב כרת הרי דמחויב לטהר עצמו ולתקן עצמו שיהיה מחויב בקרבן אך זה ג"כ אין ראיה דבזמן הקרבן חל עליו החיוב אבל בדרך רחוקה קודם זמן הקרבן אין חל עליו חיוב להתקרב ובזמן הקרבן הרי הוא בדרך רחוקה מכל מקום מצד הסברא אין סברא כלל דלא יהיה מצוה על כל ישראל כלל בודאי מצוה להתקרב כדי לעשות הפסח וע' פא"ד דס"ט רש"י ד"ה ענוש כרת ול"ד לטמא ודרך רחוקה שא"י לתקן באותן ו' שעות ומקמי הכי לא רמיא חיובא עליו נראה דקודם הזמן לא רמי חיובא והיינו לעונש כרת אבל ודאי מצוה שיבא ולא יהיה בדרך אטו לולב ושופר כי לא יהיה מחויב לקנות קודם החג ובחג אינו בנמצא וכי אינו מבטל בזה המ"ע אתמהה. ועוד דסיום דה"ת שלא היה לו קרקע או זקן שא"י להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראי' מראה באצבע דס"ל דפטור דפסח תלוי בראי' ולא מטעם שכ' הצל"ח ותי' הב' דח"ל הוא ודאי צ"ע כמ"ש המ"ל.