מנחת חינוך · סימן ה׳, ט״ו

ונוהגת וכו'. עיין ר"מ כאן פ"א והוא מהש"ס פסחים צ"א דר"י ור"י סוברים נשים בראשון חובה ע"ש דילפינן מקרא ור"ש סובר נשים בראשון רשות ופ' הר"מ כר"י ור"י דה' כוותי' לגבי' ר"ש וה"ה עבדים כנענים ג"כ חייבים כי חייבים במצות כנשים וגם כל הריבויים על אשה שייכים על עבד ג"כ והחילוק בין אשה לע"כ במצוה זו דאשה דינה כמו איש דא"י אחר לשחוט עליה בלא דעתה כמו איש אבל ע"כ יכול רבו לשחוט על העבד ולמנות העבד על הפסח בע"כ עש"ס פ' האשה ור"מ כאן פ"ב. ופשוט דאם הרב יש לו אוכלים הרבה ואין די בפסחו נותן להעבדים בהמה לעשות פסח כי בעה"ב אם יש לו ב"ב מרובים יכול לשחוט הרבה פסחים לכל חבורה שיש לו רק כ"א מישראל אינו נמנה אלא על פסח א' וז"פ. ול"ש לומר אם נותן לעבדים שלו פסח בפ"ע מה שקנה עבד קנה רבו אם כן הפסח של האדון מה בכך הא תמיד הפסח של האדון וממנה עלי' עבדים שלו וז"פ לכל מי שלומד הסוגיא.