מנחת חינוך · סימן ה׳, י״א

ועד כמה נמשך זמן עשיית הפסח הר"מ כתב כאן היו מתחילין לשחוט את הפסחים עד סוף היום נרא' דזמן ק"פ עד הלילה ובשו"ת שאג"א שם הביא בשם הרמב"ן על התור' פ' בא דזמן שחיטת הפסח אינו אלא עד פלג המנחה דהיינו שעה ורביעית קודם הלילה דהיינו שקה"ח ובשו"ת ש"א עמד ע"ד הרמב"ן דשקה"ח הוי שעה ומחצה קודם הלילה או שעה וחומש כפי הפלוגתא פסחים פ' מי שהי' ודעת השאג"א דדוקא שחיטת הפסח אינו כשר לדעת הרמב"ן אלא עד שקה"ח אבל הזריקה כשר עד צה"כ. ועיין תוס' זבחים נ"ו ד"ה ענין ובש"א שם פלפול ארוך דלהר"מ על כל פנים מפה"מ הוי ספק דאורייתא ולמה כ' עד סוף היום ואכמ"ל. וע"ע שם תמה על הר"מ פ"א מה' תו"מ שפסק דתמיד של בה"ע קריבין עד הלילה. ובה' תפלה פ' דעבד כמר עבד ודעבד כמ"ע ור"י ס"ל דמפה"מ אין מקריבין התמיד אם כן ה"ל סד"א מפה"מ ואילך ולמה כ' שמקריבין עד הליל' וע' פסחים צ"ד ובתוס' זבחים שהבאתי ועוד חזון למועד אי"ה. וער"מ כאן שכ' דאם שחט הפסח קודם התמיד יהא אחר ממרס בדם הפסח עד שיזרוק דם התמיד ואח"כ יזרוק דם הפסח ודבריו צ"ע דמסקינן בזבחים צ"א דדוק' אם שחטו לתמיד ג"כ יהא ממרס אבל אם לא נשחט התמיד עדיין א"צ למרס ויזרוק דם הפסח ואחר ישחט התמיד וכ"מ בר"מ פ"ט מה' תמו"מ ה' ג"ד שכ' עבר ושחט השא"ת מקריבו וכו' ואם נשחטו שניהם יהא זה ממרס בדם עד שיזרוק דם התדיר וצ"ע. ושוב ראיתי שבתוס' חדשים בגליון משניות פת"נ הרגיש בזה [וע' ג"כ בצל"ח ס"פ מקום שנהגו דנ"ז]: