מנחת חינוך · סימן ה׳, י׳

אך לא ראיתי מי שהתעורר בזה ולא ידענו כמה שיעור התמיד אף דבש"ס מבואר דהוא שעה ז"א מן התורה אם כן לא ידענא כמה זמן מאוחר הפסח וצ"ע וע' זבחים י"ב א' ע"ש בסוגיא היטב וזה ימים רבים בתשובת שאלה הקשיתי לשאול דמ"מ ל"ל קרא דפסח מאוחר לתמיד תפ"ל דתמיד תדיר וכמ"ש התוס' ואי מחמת עשה דהשלמה לפי שיטת הרמב"ן מובא בר"נ פר"א דמילה דאי אשתפיך חמימי דלאחר מילה קודם מילה ואם ימולו אותו ע"כ צריך אח"כ לדחות שבת מפני פ"נ להחם חמין ונסתפקו הראשונים בזה כיון דמכשירי מילה ל"ד שבת ואנחנו יודעין אם ימולו ודאי יהיו דוחין שבת אם נימול בשבת ודעת הרמב"ן דשרי לממהלי' דאין למצוה אלא שעתה ואין דוחין את המילה מפני שנצטרך אח"כ לדחות את השבת דבתר הכי פ"נ הוא דדחי שבת ולא מכשירי המילה ומביא ראיות לזה. ודעת הרז"ה אינו כן אלא כיון שיודעין בתחלה דיבא לידי דחיית שבת ע"כ תדחה המילה וה"ר מפ"ק דיו"ט ב"ש סברי לא ישחוט אלא אם כן ה"ל דקר נעוץ מבע"י ואם שחט מודים ב"ה שיחפור בדקר ויכסה ואמאי לא ישחוט לכתחלה משום שמחת יום טוב ואח"כ תהי' מצות כיסוי דוחה יום טוב אע"כ כיון דידעינן בתחלה דיבא לידי דחיי' הוי כאילו דחינין עכשיו והר"נ דחה ראיותיו שאין שחיטה ביום טוב מצוה קבוע כמו מילה ע"ש והנה מבואר בש"ס ור"מ פ"א מה' תו"מ דל"ד הפסח מקריבין אחר התמיד אלא אפילו מח"כ מקריב קרבנותיו בע"פ אחר התמיד דעשה שיש בה כרת דוחה עשה דהשלמה אם כן אפילו אי לא כתבה התורה דתמיד יוקדם לפסח ג"כ ידענו זה כיון דהגיע הזמן עומד לפנינו מצות תדיר וצריכין אנחנו לקיים זה ואי משום דעי"ז ידחה אח"כ בשעת עשיית הפסח עשה דהשלמה ז"א הא אח"כ עשה שיש בה כרת דוחה עשה דהשלמה אם כן אין למצוה אלא שעתה ואח"כ ממילא עשה שיב"כ ד"ע דהשלמה אם כן בודאי תדיר קודם לשיטת הרמב"ן דזה לא נקרא דחייה רק אח"כ ממילא נדחה ע"י ד"א ורואה אני הדברים ק"ו מה התם גבי מילה דאם לא ימול הוא רק שוא"ת ומכל מקום עושים מעשה בקו"ע אעפ"י שעי"ז ידחה שבת כיון דאין המילה דוחה מכ"ש כאן דודאי לא יוכל להקדים הפסח לעבור בקו"ע על מצות תדיר ומשום שידחה אח"כ עשה דהשלמה הלא אח"כ הוי עשה שיב"כ ושפיר דחי והיאך עוברין על מצות תדיר והיא קושיא נכונה. וא"ל דהפסח שהוא עשה שיב"כ דוחה התדיר ושוחטין אותו קודם ז"א דזה אינו עומד לדחות כי אפילו תדיר קודם לא נדחה העשה שיב"כ ואיזה דבר עומד לדחות היכי דא"א בא"א עשה דהשלמה ולומר דדחינן תדיר מחמת דיבא לידי דחי' אח"כ ז"א סברא וער"נ יומא סוגיא דמאכילין הקל הקל סברת הראב"ד איזה דבר עומד לדחות ותראה שהיא קושיא נכונה ב"ה. אך לפמש"ל ל"ק בלאו הכי ק' התוס' דלולא דכתבה התורה דהפסח מאוחר הוי ידעינן דהתמיד מוקדם אבל בלאו התמיד זמן הפסח מתחיל בשוה בזמן התמיד והתורה גילתה דזמן הפסח מאוחר מזמן התמיד ואף דליכא תמיד לא יתחילו לעשות הפסח לכתחלה בזמן התמיד אלא מאוחר קצת כמש"ל וב"ה דברים נכונים הם ולא התעוררו בו הראשוני' והאחרונים כמש"ל דאין נזכר כלל בתורה פסח עם התמיד רק דהתורה כתבה גבי תמיד זמן והתורה כתבה גבי פסח זמן מאוחר אם כן תמיד זמן הפסח מאוחר מזמן התמיד כמש"ל. ובשו"ת ש"א דיני תפלה סי' י"ז הקשה הא דבעי' בזבחים צ"א דאם עבר ושחט השא"ת ברישא אי מקרבינין לי' דאין מעבירין על המצות א"ל ובעי הש"ס למפשט מהמשנה דשחטו לפסח קודם לתמיד כשר ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו ודחי הב"ע דקדם ושחטי' לתמיד ע"ש והק' הוא ז"ל היאך יכולין לפשוט ד"ז דא"מ על המצות מהא דפסח שא"ה דגלי קרא דתמיד קודם והוי כמו תפילין ש"י וש"ר אף על פי דפגע בש"ר מעבירין עה"מ כיון דאיכא קרא דש"י קדים אבל בקדם ושחטו לשאינו תדיר אפשר דמקריבין אותו דא"מ עה"מ וכ"ש לפי המסקנא דאם לא שחטי' לתמיד ברישא דמקריבין את הפסח קודם דא"מ עה"מ ואמאי כיון דכתבה רחמנא בהדיא דתקדים תמיד לפסח ה"ל להעביר עה"מ כמו תש"י וש"ר דמעבירין עה"מ ומניח ש"י קודם ע"ש באריכות ולפמש"ל בעזרה"י ל"ק כלל דהתורה לא כתבה כלל דהפסח מאוחר לתמיד רק זמן הפסח מתחיל קצת לאח"ז התמיד וכשהגיע זמן הפסח גם כן חיוב התמיד להקדים רק מחמת תדיר ול"ש עליה השלם כיון דהתורה גילתה דלגבי פסח ל"ש עשה דהשלמה וממילא התמיד קודם מחמת תדיר אם כן שפיר מביא הש"ס להא דקדם ושחט שא"ת מהמשנה דשחט הפסח קודם לתמיד דמבואר התם דהגיע זמן הפסח אך ששחטו קודם לתמיד ועבר על תדיר ולפי המסקנא בלא שחטי' לתמיד קודם מקריב את הפסח משום שא"מ עה"מ דאלים ממעלות תדיר אבל כל עיקר קדימת התמיד לאחר שהגיע זמן הפסח הוא רק מחמת תדיר וכמש"ל וא"צ לכפול הדברים וכבר כ' דאיחור זמן הפסח לכתחלה אחר זמן התמיד הוא זמן קצר בכל היותר אפשרי מן התורה ודוקא לכתחל' אבל בדיעבד כשר מחצות וכמש"ל וז"ב. ולא מצאתי מי שהתעורר בזה.