מנחת חינוך · סימן תצ״א, ג׳

ומבואר בש"ס בספ"ק דסנהדרין אמר ר"י אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בע' לשון כדי שלא יהיו שומעין מפי מתורגמן וכו' ואח"ז מבואר כל עיר שאין בה שנים לדבר וכו' ומסקינן שלישית חכמה וכו' ורש"י פירש דקאי על ע' לשון דצריכים על כל פנים ב' או ג' בסנהדרין לידע בע' לשון והר"מ בפ"א הל' ה' כ' על הא דיודעים לדבר היינו בחכמת התורה וגם מ"ש ד' חכמה ע' בלחם משנה שהאריך בזה מאד והר"מ בפ"ב כ' אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה או בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגים בחכמת התורה וכו' יודעים משאר חכמות כגון רפואות וחשבון תקופות וכו' ודברי המעוננים והמכשפים וכו' ומוסיף הרבה דברים על הש"ס ונרא' מלשון זה דאין מעמידין דהוא לעיכוב ואח"ז כ' ומשתדלין שיהיו בעלי שיבה ובעלי קומה וכו' ונרא' דאינו לעיכוב ועיין בלחם משנה וצריך אריכות בזה לברר הדברים ואין כאן מקומו ומכל מקום אני לך. ומצוה להושיב בסנהדרין ג"כ כהנים ולוים ואם לא מצאו אלא כולם ישראלים כשר וזה בסנהדרין גדולה דוקא כן דעת הרמב"ם בזה והדין הזה הוא בספרי ע' בלח"מ. ואין מושיבין בסנהדרין זקן מופלג ולא סריס ולא מי שאין לו בנים מפני שיש בהם אכזריות ונראה דהוא לעיכוב דנחשב בין י' דברים שיש בין ד"נ לד"מ ע' בסנהדרין דף ל"ו וכל הדברים שם הם לעיכוב ע"ש. ועיין בר"מ פי"א שכ' דבמסית מושיבין סריס וכו' והוא מהש"ס שם. ולכאורה דודאי גם במסית צריך ב"ד סמוך ועוד הרבה דברים כמו כל ד"נ רק מה שנחשב בש"ס החילוקים והנה כיון דסריס אינו ראוי לדון כלל ד"נ אם כן אינו ראוי לכל התורה וכבר הבאתי דהר"מ ס"ל דאין סומכין מי שאינו ראוי לכל הדברים ואפשר דלאחר שנסמך נעשה סריס ומבואר לקמן בס"ד דאף לדעת הר"מ אם בשעת סמיכה הי' ראוי לכל הדברים אף שלאח"ז נפסל לקצת דברים מכל מקום לזה שלא נפסל יכול לדון ומיירי שנעשה סריס ביד"ש דבידי אדם הו"ל בע"מ ופסול לדין ויבואר לקמן בס"ד. ומושיבין כ"ג בסנהדרין אבל לא מלך אפילו מלכי ב"ד עיין בר"מ ובתוס' פ"ב דסנהדרין. ומבואר בר"מ דאין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים ולוים וישראלים המיוחסין המשיאין בנותיהם לכהונה שנא' והתיצבו שם עמך וכו'. וזה מבואר בסנהדרין דף ל"ב במשנה דלדיני נפשות פסולים הפסולים לכהונה ולדיני ממונות כשרים. ומבואר בגמרא דף ל"ו דהכל כשרים לדון ד"מ לאתויי ממזר ופסול לד"נ וכן חלל ע' בתוס' שם הכלל דכל שאינם משיאין לכהונה פסולים לד"נ. ולד"מ מבואר בהדיא במשנה דכשרים. והנה לד"מ דכשרים צ"ל במקום שא"צ סמוכים היינו או לר"א בפ"ק דסנהדרין דמה"ת או לרבא האידנא דמדרבנן א"צ סמוכים בהודאות והלואות אבל בדיני קנסות או גזילות וכו' דלכ"ע בעינן סמוכים ודאי פסולים כי האיך יכולים לסמוך אותם שאין משיאין לכהונה כיון דאינו ראוי לכל דיני התורה והם אינם ראוים לד"נ לשיטת הר"מ שכתבתי לעיל ובפירוש כ' בפ"ד דסומא באחת מעיניו אין סומכין אותו לד"מ כיון דאינו ראוי לד"נ וסיים וכן כל כיוצא בזה וא"כ כיון דממזר וכיוצא בו פסולים לד"נ אם כן האיך כשרים לד"מ ע"כ צ"ל להודאות והלואות שא"צ או מן התורה או מדרבנן סמוכים אם כן קשה הא רבא מוקי למשנה זו דאחד ד"מ וא' ד"נ בדו"ח מיירי בד"ק ע"ש בדף ל"ב אם כן כל המשנה איירי בד"ק וא"כ האיך מבואר במשנה דהכל כשרים לדון ד"מ לאתויי ממזר הא בד"ק צריכים סמוכים וממזר אינו סמוך כי אין ראוי לדה"ת. ולומר דהר"מ דסובר דאין סומכים אלא מי שראוי לכל הדברים היינו לכתחלה אבל אם עברו וסמכו אותן ה"ז סמוך ומותר לדון במאי שהוא ראוי זה אין סברא לפענ"ד כי בודאי מי שאינו ראוי לסמיכה ל"מ בדיעבד ג"כ דהו"ל מקדיש בע"מ וכו' והר"מ כאן בפ"ב כת' ב"ד של ג' אף על פי שא"צ לכל הדברים וכו' נרא' דבכל ב"ד של ג' מיירי אפילו הדנין ד"ק יע"ש כי הכ"ג קורא סנהדרין ובאמת דבר זה דהמשיאין לכהונה ודאי מעכב כי אין יכול להיות סמוך כלל ובפ"ב כאן כ' הגר והממזר והסומא באחת מעיניו כשר בב"ד של ג' משא"כ בסנהדרין נראה ג"כ דבכל ב"ד של שלשה מיירי אפילו בד"ק. וא"י האיך ממזר וגר יהיו כשרים לד"ק הא פסולין לד"נ אפילו הגר שאמו מישראל עיין בכסף משנה וכיון דפסול לד"נ האיך יכול להיות מב"ד של ג' הא אינו ראוי לכל הדברים. וגם בפ"א כ' דינים אלו דגר וממזר וסומא באחת מעיניו שכשרים לד"מ ולא לד"נ נרא' דבכל ד"מ מיירי ובאמת בדיני קנסות צריכים להיות ראוי לד"נ והללו דפסולים לד"נ האיך כשרים לד"מ וצ"ע גדול בדברים אלו. שוב ראיתי בקצה"ח סי' ז' שהעיר קצת בזה ע"ש. וצריכים הסנהדרין להיות מנוקה ממום ולפמ"ש ה"ה ב"ד של ד"ק. והנה זה ודאי אם הי' בסנהדרין ואח"כ נולד בו מום ג"כ פסול אך לד"מ כשר כיון שהי' בשעת הסמיכה ראוי ועכשיו ראוי ג"כ לדין זה אינו נפסל מכח זה שאינו ראוי לכל הדברים דהעיקר הוא בשעת סמיכה כ"נ מצד הסברא וכ"כ בעל קצה"ח שם. ובסוף דבריו יש שם ט"ס דכתב ד"מ וצ"ל ד"נ ע"ש. וסומא באחת מעיניו שוה לבע"מ וכמו שכתבתי כאן לענין ד"נ וד"מ וד"ק תלמד ממ"ש. והסנהדרין גדולה צריכין להיות במקדש וכ"ז שיושבין אסור לצאת עד שישארו כ"ג עיין בר"מ וכ"ז שיש סמוכים דנים אפילו בח"ל. וד"נ אין דנין רק בזמן המקדש והסנהדרין יושבים במקומם בלשה"ג ומ' שנה קודם החרבן בטלו ד"נ אף דהיה המקדש כיון דסנהדרין לא ישבו במקומם עיין בר"מ פי"ד ובעזה"י אשנה פ"ז: