למנות שופטים ושוטרים וכו' וע"ז אמרו ית' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו'. זה מבואר בר"מ פ"א מה' סנהדרין והדינים כ"ה. מ"ע של תורה למנות ב"ד בכל עיר ועיר בכל פלך וכו' וגם שוטרים ודוקא בא"י אבל בח"ל מושיבין ב"ד בכל פלך ולא בכל עיר עיין בר"מ ובכ"מ ובלחם משנה הגירסא וצריך ג"כ למנות ב"ד בכל שבט וזה מבואר בש"ס ובהרהמ"ח והר"מ אינו מביא והכסף משנה עמד בזה והפירוש לכל שבט כיון דממנים בכל עיר מאי כל שבט כתבו התוספות בסנהדרין דף ט"ז דאם יש בעיר אחד משני שבטים עושין שני ב"ד והרמב"ן בפירוש התורה כ' ג"כ פירוש זה. ועוד כ' דחוץ לב"ד שבעיר ממנים ב"ד לכל שבט ויכולים לכוף הבע"ד בעיר לילך אל הב"ד של שבט וגוזרין ומתקנין על השבט ותקנתם מהני על השבט כמו גזירות ותקנות סנהדרי גדולה לכל ישראל וזה מוזכר בהוריות הורו ב"ד של אחד מהשבטים וכו'. וד"ז לכל שבט נראה דאפרים ומנשה כשנים חשובים וכן שבט לוי ג"כ נחשב לשבט למצוה זו ואפשר דאפרים ומנשה חשובים כא' ע' בהוריות דף ו' ע"ב וצ"ע בזה. ובס"ד יבואר לקמן דאין מושיבין סנהדרי קטנה בעיר שאין בה ק"כ אנשים ונרא' אם היה בעיר אחד מב' שבטים ולא היה מגיע לכל שבט אין ממנין שני ב"ד לכל שבט א' כיון דאין ק"כ לכל א' רק ב"ד של עיר ממנין כי בצירוף יש ק"כ ויותר ואפשר דגבאי צדקה ורופא וכו' די אם יש בעיר כיון דרשאי לדור בעיר ע' בסנהדרין דף י"ז אף על פי דליכא בכל שבט וצ"ע בזה. ובח"ל אין חייבים להושיב ב"ד אלא בכל פלך ולא בכל עיר ועיר וכ"ה הגירס' הנכונה בדברי הר"מ עיין בכסף משנה ובלחם משנה כמו שמבואר במכות. והרמב"ן על התורה סובר בדעת הר"מ דאין מצוה כלל להושיב דיינים בח"ל והשיג על הר"מ מש"ס דמכות והאחרונים הגירסא שלהם בר"מ כמו בגמ' ע' בדבריהם. ומושיבין סנהדרי גדולה של שבעים ואחד במקדש בלשכת הגזית והם ב"ד הגדול ובכל עיר ועיר שיש בהם ק"כ אנשים מושיבין סנהדרי קטנה של כ"ג והם ג"כ דנים ד"נ אך יש הרבה דברים דצריכים ב"ד הגדול דוקא עיין בר"מ פ"ה כאן שחושב הרבה דברים שנעשו בב"ד הגדול דוקא. ובעיר שאין בה המנין של ק"כ אנשים ממנים שלשה דיינים והם דנים דיני מלקות ודיני קנסות אבל לא ד"נ עיין בר"מ מבואר הכל באר היטב.
מנחת חינוך · סימן תצ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
