מנחת חינוך · סימן ת״צ, א׳

שלא נעלה וכו' בלא קרבן ועז"נ ולא יראה וכו'. דיני מצוה אלו מבוארים בר"מ בה' חגיגה ואכתוב בקיצור כדרכי בס"ד. מ"ע על כל איש מישראל שחייב במצוה זו (והפטורים יבוארו בסמוך בס"ד) שיתראה פנים ביום טוב הראשון של כל רגל מג' רגלים בעזרה ולא בהר הבית ע' בתיו"ט במשנה א' פ"ק דחגיגה ולהביא קרבן עולה בין מן הבהמה בין מן העוף ומקריב כ"ה דעת הר"מ והרהמ"ח דמביא עולת העוף ג"כ יוצא. ועיין בכסף משנה שתמה על הר"מ דמבואר בחגיגה דוקא זבחים היינו בהמה שנזבח בסכין ולא עוף הנמלק וע"ש שמביא בשם הר"י קורקס דהר"מ הי' לו גירסא אחרת בגמ' ועיין בלחם משנה ובמ"ל ובס' שעה"מ ובס' טר"א ואין להאריך והרהמ"ח דעתו כדעת הר"מ. ואם לא בא ביום הראשון ולא הקריב יש לו תשלומין לבא ולהקריב בפסח כל ז' ימי החג ובעצרת ג"כ ז' ימים אחר הרגל עם יום הרגל דאיתקש לחג המצות דזמנו כל ז' לתשלומין ובחג הסוכות מקריב כל שמונה לתשלומין אף ששמיני רגל בפ"ע הוא דוק' לענין פז"ר קש"ב אבל לתשלומין תשלומין דראשון הוא וילפינן מקרא ע' בגמ'. עבר הרגל ולא הביא ביטל מ"ע ואינו חייב עוד רק שביטל מ"ע ועז"נ מעוות לא יוכל לתקון וחוץ לזה עובר על ב"ת לשיטת התוס' בר"ה דף ה' בד"ה ואי לא וכו' ובע"ב בד"ה אלו וכו' דדעתם דעובר תיכף אחר הרגל בב"ת ע"ש ועיין בס' טר"א דאין דעתו כן ואין כאן מקומו. והנה המצוה להתראות פנים בעזרה ולהביא הקרבן ואם התרא' פנים בעזרה ולא הביא קרבן לא קיים המצוה ויתבאר לקמן בס"ד. ואם שלח הקרבן ע"י שליח ולא התראה פנים בודאי לא קיים המצוה דראיית פנים. אך נראה דאם שלח הקרבן ואח"ז התראה פנים יצא ידי המצוה של ר"פ בקרבן אף על פי שלא הי' הקרבן בשעת ר"פ וא"צ להביא עוד בשעת ר"פ כמו אם הביא קרבן בשעת ר"פ דיוכל לבא כ"פ בלא קרבן ה"נ דהו"ל כאלו קיים המצוה בר"פ ובקרבן אף על פי שלא הי' בב"א עיין בר"מ פ"ב כנל"פ. והקרבן אין לו שיעור מן התורה כמה יהי' שוה רק מדרבנן ועיין בחגיגה דף ו' ע"א בתוס' שם ובס' טר"א שם וע"ש בס' טר"א דדעתם דע"ר באה בשותפות ויוצאים בזה ע"ש באריכות. ועולת ראיה אינה באה אלא מן החולין ככל דבר שבחוב' שאינו בא אלא מן החולין ובלאו הכי עולה אינה באה ממעשר ע' בדף ח' בתוס' ד"ה אמאי. וע"ר ג"כ אינה דוחה שבת וטומאה אבל מקריבין ביום טוב וע"ל בפ' משפטים במצות חגיגה שהארכתי בדברי הר"מ וכ"ע שכתבתי לעיל תלמד לכאן.