מנחת חינוך · סימן מ״ט, א׳

משפט כו' דיני המצוה ונוהגת כו'. עש"ס פ' החובל ור"מ ה' חובל וטוש"ע חו"מ סי' ת"כ ואכתוב איזה הערות כדרכי ב"ה. החובל בחבירו הכאה שיש בה ש"פ אף דעובר בלאו דלא יוסיף ועל לאו זה לוקין עש"ס ור"מ והרהמ"ח פ' תצא אם אין בהכאה ש"פ מכל מקום אם יש בה ש"פ חייב לשלם וממילא אין לוקין דכדי רשעתו כו' אף דקיי"ל כל היכי דאיכא ממון ומלקות מלקי לקי וממונא לא משלם כר"י כתובות בסוגיא דאין לוקה ומשלם אך כאן גבי החובל ריבתה תורה בפירוש לתשלומין וגזירת הכתוב הוא ע"ש בכתובות וכן הלכה. ולכאורה נוכל לומר דוקא מחמת לאו דחובל בהא גלי רחמנא דעל לאו זה אין לוקין במקום תשלומין אבל אם עבר עוד לאו בשעת החבלה כגון שחבל בחבירו בי"ט או ביה"כ ועשה בו חבורה דחייב מלקות מחמת יום טוב ויה"כ אפ"ל דלוקין ואינו משלם ככל הלאוין שנתחייב ממון דמלקי לקי דבהא לא גלי קרא ועתו"ס פסחים כ"ח ד"ה מאן י"א. אך באמת מבואר במשנה החובל פ"ז דהחובל בחבירו ביה"כ חייב לשלם ובחובל בחבירו בשבת פטור אם כן מבואר דחיוב מלקות מלאו אחר אין פוטר מתשלומין. אך מהמשנה אין ראיה דגם בכתובות פ' א"נ מבואר דח"כ אף דלוקין משלמין קנס וכו' ובפ' מרובה גבי גנב וטבח ביוה"כ חייב אע"ג דלא ריבתה תורה ואוקמינן לפסק הלכה דבמשניות מיירי בלא התרו בי' וחייבי מלקות שוגגין אינו פוטר וח"מ שוגגין פטורין. עש"ס ור"מ ה' נערה בתולה ובר"מ פ"ג מה' גנבה. אבל באתרו ביה דלוקין אינו מוכח ממשנתינו כיון דנתוסף עליו לאו אחר אפשר דלוקין כמו בכל התורה ופוטר מתשלומין דלא גלי קרא בזה רק על לאו דחובל אבל לא על לאו אחר. אך הר"מ פ"ד מהחו"מ כ' בפירוש דהחובל בחבירו ביה"כ אפילו במזיד אף על פי שחייב מלקות מכל מקום משלם דריבתה התורה חובל וכו' ע' בלשונו שם בה"ט. וצ"ע מנלי' להר"מ לפסק הלכה כן דלמא דוקא בלאו דחובל גלי רחמנא ולא בלאו אחר כמ"ש ועיין בטוש"ע סי' תרכ"ד כלשון הר"מ וא"י מנלי' זה ול"מ שלא מצאתי גילוי לד"ז מהיכן הוציא ר"מ דבריו אלא דתמוה לי מכתובות ל"א ע"ב דרמי משניות אהדדי דכאן מבואר בבא על אחותו חייב קנס ובמכות תני אלו הן הלוקין הבא על אחותו וקי"ל דאין לוקה ומשלם. ותירץ עולא כאן באחותו נערה דיש קנס משלם ואינו לוקה ושם באחותו בוגרת דליכא ממון לוקין וגם בושת ופגם ליכא דמיירי בשוטה ומפותה או ביתומה ומפותה דליכא שום צד ממון ע"כ לוקין ואמרינן אלמא סבר עולא כ"ה דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מלקא לא לקי וערש"י דאי סובר לקי ולא משלם א"צ לאוקמי המשנה בלית שום צד ממון דיכול לאוקמי אפילו באחותו נערה רק דאתרו בי' ומלקות פוטר מתשלומין ובכתובות מיירי בלא אתרו בי' וחייבי מלקות שוגגין חייבים בתשלומין. ולדעת הר"מ דידוע הא דבאונס ומפותה דחייב בו"פ וצער ז"א מבואר בתורה רק קנס אך זה מדין חובל בחבירו דפגם היינו נזק וצריך לשלם וגם בושת ופגם משלם וריפוי ושבת ל"ש ועיין בהה"מ כאן פ"ה מה' חו"מ ועיין כאן בסוגיא בתוס' ישנים תוד"ה אלמא שכתבו אטו בושת לאו חובל הוא וכו' וא"כ דלמא סובר עולא בכ"מ דלוקה ואינו משלם. אך כאן במשנה דיש קנס וגם בו"פ וצער וכיון דמשלם בו"פ וזה צריך לשלם כי בחובל ריבתה התורה תשלומין אפילו במקום לאו אחר ואפילו התרו בו וממילא כיון דחייב משום חובל ואין לוקין צריך לשלם קנס ג"כ דחמ"ל שוגגין חייבין בתשלומין. ע"כ לא יכול לאוקמי המשנה דמכות באחותו נערה כיון דיש נזק ג"כ משלם ואינו לוקה. אלא באמת ל"ק דלא היה צריך עולא לתרץ באחותו בוגרת ובשוט' ומפות' הי' יכול לתרץ דמיירי אפילו בנערה רק בשוטה ומפותה כיון דא"ח משום חובל דהיינו בו"פ וצער רק קנס ע"כ לוקין ומלקות פוטר מתשלומין ומשני דכאן מיירי היכי דיש בו"פ ע"כ חייב ממון משום חובל ומדמתרץ משנה דהתם בגוונא דלית בה ג"כ קנס ע"כ מוכח דאלו הי' אפילו קנס לחוד לא הוי לוקין דממונא משלם כו' ע"כ מוכח שפיר דסובר דבכ"מ ממונא משלם ע"כ צריך לאוקמי המשנה דמכות בגוונא דלית ביה שום צד ממון: