שנצטוינו כו' מיתתן בחנק. דברים אלו תמוהי' כמ"ש בהגהת מ"ל דהאמת הוא דרוצח מיתתו בסייף כמ"ש בסנהדרין ור"מ ובודאי טעות המעתיק הוא. והנה בלאו דרציחה כבר כתבנו פרשת יתרו אך כאן מנה הרהמ"ח מצוה א' מד' מיתות כדעת הר"מ בס' המצות ובסנהדרין דד"מ הוי ד' מ"ע. ודעת הרמב"ן אינו כן כמ"ש הרהמ"ח והדברים ארוכים בס' המצות להר"מ והרמב"ן ע"ש:
מנחת חינוך · סימן מ״ז
3 קטעים, בנוסח המקורי.
ה' רוצח כו'. ט"ס הוא וצ"ל ר"מ פט"ו מסנהדרין הלכה ה' ע"ש:
ומצוה כו'. גם בזה דבריו תמוהין דמפורש בש"ס מכות דף ז' דסנהדרין נוהג בארץ ובח"ל ודנין דיני נפשות בכ"מ. אך בתנאי שבית המקדש קיים שיש עבודה בכהן וגם הסנהדרין יושבין במקומן בלשכת הגזית ובחורבן בית המקדש או שלא היו הסנהדרין יושבין במקומן גם בארץ ישראל אין דנין דיני נפשות כמבואר בש"ס ור"מ פי"ד מה' סנהדרין:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.