מנחת חינוך · סימן תנ״ט, א׳

שנמנע המוסת שלא להציל המסית כשיהיה בסכנה וכו' ולא תחוס עינך וכו'. ג"כ מבואר בר"מ שם מהספרי ועיין במצוה הקודמת וג"כ יש לחקור אם הלאו על המוסת לבד או על כל ישראל. ועי' במשנ"ח שחקר זה וע"ש שחקר אם עבר והצילו במעשה אם לוקין וכתב דאם הי' עדים שהסית אם כן בר קטלא הוא יכול לומר שהצילו כדי להביאו לב"ד לדונו ומצוה לדונו בב"ד עפ"י משפט תוה"ק אך באין עדים רק הוא בעצמו אמר שהסית אין לוקין עפ"י עצמו אך אפשר דאיסור עצמו מוחזק על פיו דאיסור הוחזק בע"א כמו שמבואר בר"מ בה' סנהדרין דא"צ ב' עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל איסור הוא בע"א וכו' והדברים עתיקים אם כן כאן נמי אם הוא בעצמו החזיק אותו למסית ואח"ז הצילו וקיבל התראה אפשר חייב מלקות וע"ש שפלפל בחכמה באריכות ומכל מקום אני לך: