שנצטוינו להקריב כל קרבן בבהמ"ק וכו' וע"ז נאמר כי אם וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פי"ח ופי"ט מהלכות מעה"ק ויש אריכות בזה ואכתוב בקיצור בס"ד. והנה המעלה בחוץ עובר בעשה ובלא תעשה וחייב כרת במזיד ובשוגג חייב חטאת קבועה ובמזיד אם התרו בו למלקות חייב מלקות כמבואר במסכת מכות ובר"מ פי"ט מהלכות סנהדרין המעלה דבר מקרבן חוץ לעזרה על מזבח דוקא ולא על אבן וסלע רק על מזבח חייב משום לאו זה דמעלה בחוץ שנאמר ויבן נח מזבח וגו' ומבואר בגמ' דף ק"ח בזבחים כאן דקרן ויסוד וכבש וריבוע אין מעכבין במזבח של במה קטנה אם כן חייב בחוץ על המזבח אף דחסר ד' דברים הללו. וקצ"ע דהו"ל להר"מ לבאר כאן בפי' דלענין חיוב בחוץ חייב במזבח אפילו חסרו הד' דברים הנ"ל. ואינו חייב רק המעלה בחוץ לשם השי"ת אבל המעלה להדיוט פטור ע' רש"י דהוא עכו"ם ופטור משום מעלה בחוץ והתוס' דחו דבריו אפילו אינו מתכוין לעכו"ם פטור. והנה במשנה מבואר המעלה להדיוט פטור דכתיב לד'. ובל' הר"מ מבואר ואינו חייב עד שיעלה לשם וכו' ואינו מבואר בסתמא מאי דמל' הגמ' מעלה להדיוט פטור נר' דדוקא בפי' להדיוט ובסתמא חייב דסתמ' לשמה קאי ומל' הר"מ משמע דדוקא בפי' לשם אבל סתמא פטור ומסיום לשונו עד שיתכווין וכו' וגם אינו מביא כלל הלשון להדיוט נראה דבסתמא פטור וצ"ע בד"ז. ומצד הסברא נראה דסתמא פטור דסתמא בחוץ לאו לשמה קאי דהיא עבודה [פסולה] ולמה נאמר דסתמא לשמה ולשון הש"ס צ"ע. ואלו הם דיני העלאה בקיצור השוחט בפנים והעלה בחוץ חייב על העלאה וכן השוחט אפילו בחוץ דנפסל מכל מקום אם העלה משחיטה זו חייב על העלאה ג"כ. ולענין בהעלם אחד אם חייב שנים א"י להאריך כאן רק אכתוב אימת חייב על העלאה ועיין במש"ל כאן בפי"א ד"ז באריכות. השוחט בחוץ בלילה והעלה בלילה משחיטה זו בחוץ חייב על העלאה ומכש"כ אם העלה ביום כיון דשחיטת חולין כשרה בלילה ואם שחט בלילה בפנים והעלה אפילו ביום פטור דהעלה דבר פסול כיון דשחיטה במקדש פסולה בלילה כ"ה דעת הר"מ אבל דעת הראב"ד דאם שחט בלילה בחוץ והעלה בלילה בחוץ פטור על העלאה רק אם העלה ביום משחיטת לילה בחוץ חייב ומשחיטת לילה בפנים פטור על העלאה אפילו ביום וטעם פלוגתתם עיין בכ"מ ובלח"מ. ובעוף המולק בפנים והעלה בחוץ בודאי חייב כי נמלק כדינו והמולק בחוץ והעלה פטור על המליחה ועל העלאה והשוחט עוף בפנים והעלה בחוץ פטור דדבר שאינו ראוי ליקרב כי שחיטה בעוף פסול בפנים והשוחט עוף בחוץ והעלה בחוץ חייב על העלאה כיון דשחיטת עוף כשירה בחוץ ע' כ"ז בדברי הר"מ מהש"ס דזבחים. ועל זריקה בחוץ ג"כ חייבים והזורק אפילו מקצת דמים כגון מתנה אחת בחוץ בין מדמים הפנימים בין מדמים החיצונים חייב אבל אם זרק בפנים כדינא וצריך לשפוך על היסוד הן מדמים הפנימים הן מדמים החיצונים וזרק בחוץ מן השיריים פטור כיון דאין מעכבין בפנים כן מבואר בר"מ מש"ס ומבואר בר"מ פ"ב מהל' פסהמ"ק מהש"ס דזבחים אם נתן על מזבח החיצון אפילו מן חטאת מתנה אחת כיפר ואינו מעכב שאר המתנות מכל מקום אם זרק מתנה אחת בפנים והשלים בחוץ חייב על הזריקה בחוץ כי הוא ג"כ מצוה גדולה וא"ד לשיריים דהם שירי מצוה אבל כל המתנות אף דאין מעכבין מכל מקום הו"ל מצוה גמורה ע"ש. ואם קיבל דם בפנים בשני כוסות וזרק מכוס אחד בפנים כל המתנות ומכוס השני זרק בחוץ ע' בגמ' דף קי"ב ומבואר דפטור אף לר"נ דסובר דזרק מן השיריים חייב מכל מקום פטור כאן דס"ל כוס עושה את השני דיחוי ומודה דפטור ומכש"כ לדידן דאף השיריים פטור בודאי פטור לכ"ע אף למאן דס"ל כוס עושה את חבירו שיריים והר"מ בפ"ב מהל' פסהמ"ק בעצמו פוסק כת"ק דראב"ש בזבחים דף ל"ד דכוס עושה חבירו דיחוי אם כן בודאי פטור על כוס השני והר"מ כתב כאן בקיבל בשני כוסות ונתן א' בפנים וא' בחוץ חייב והוא תימא גדול דלכ"ע פטור ובזה השיגו הראב"ד וכתב דלכ"ע בין אם כוס עושה חבירו שיריים או דיחוי פטור על השני וכו' וכבר כתבתי דהר"מ בעצמו פוסק דכוס עושה חבירו דיחוי אם כן בודאי פטור אם כן דברי הר"מ תמוהים מאוד ועיין בכסף משנה מה שתירץ בשם הר"י קורקוס וסיים בעצמו כי הוא דחוק והניח בצ"ע. ובהעלאה אף שנים שהעלו חייבים אף דשחוטי חוץ פטורים כאן נלמד מקרא דשנים חייבים ע' בש"ס דהוא פלוגתא והר"מ פוסק כן. ומסתברא דדוקא בשניהם יכולים או שניהם אינם יכולים אבל אם א' יכול וא' א"י ה"ל רק מסייע ואין בו ממש ופטור ע' בהלכות שבת ואינו חייב על העלאה רק דבר שמתקבל בפנים לפיכך המעלה איברי עולה או אימורין או קומץ וכו' חייב אבל מבשר חטאת וכו' משירי מנחות כיון שאינו מתקבל בפנים פטור ועיין בר"מ פי"ג ופי"ט דחשב שם דברים המתקבלים בפנים ודברים שאינן מתקבלים בפנים ע"ש. והמנסך ג' לוגין יין בחוץ או ג' לוגין מים בחג חייב דמתקבל בפנים ובפחות מג' לוגין הואיל ואינו ראוי להתקבל בפנים פטור בין ביין כל ימות השנה בין במים בחג. ופשוט דאפילו מנסך בין יין או מים בלילה ג"כ חייב דמנחתם ונסכיהם אפילו בלילה עי' פ"ד בהלכות מעה"ק בר"מ וכן ניסוך המים כשר בלילה עיין בר"מ פ"י מהל' תו"מ ולשון הר"מ דפחות מג' לוגין פטור דאינו מתקבל וכו' נראה דיתר מג' לוגין חייב דמתקבל בפנים.
מנחת חינוך · סימן ת״מ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
