מנחת חינוך · סימן תל״ז, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומכלל לאו זה ג"כ הנותץ אבן מהמזבח או מן ההיכל או מעזרה דרך השחתה לוקה ומבואר דדוקא בדרך השחתה לוקה ועיין באו"ח דגם ביהכ"נ הדין כך. ומכל מקום צ"ע אם לוקין חוץ מן המקדש. אבל בדרך תיקון שרי וסותר ע"מ לבנות ג"כ שרי ועיין ביו"ד סי' רע"ו בב"י ועיין בספר משנ"ח. וכן השורף עצי הקדש בדרך השחתה לוקין ועיין בס' משנ"ח דחקר במועל בהקדש בנהנה ופגם אפשר לוקין על לאו זה ג"כ דהוי דרך השחת' אף דנהנה כמו מבשל בעצי הקדש וכן האוכל הקדש ומובאים הדברי' בח"ז לעיל ועיין במשנ"ח שכ' דהנותץ וכו' עובר ג"כ בעשה ומקדשי תיראו דהוא מורא מקדש ע"ש וגם במחיקת השם עובר ג"כ משום עשה דאת ד' וכו' תירא כנר' מהש"ס דסנהדרין גבי מברך השם דלמא מברז וכו' ע"ש ואפשר אם אינו בדרך השחתה אף אם נימא גבי שם מוזהר בכ"ע מכל מקום לא שייך העשה על כל פנים במוחק עובר בעשה ולא תעשה כנ"פ. ונוהג בכל האישים חוץ מחרש שוטה וקטן ולכל הענינים הוא ככל הל"ת שבתורה. והנה מלשון הר"מ שכ' הנותץ וכו' מן ההיכל ומן המזבח או משאר עזרת ישראל שהוא מחנה שכינה אבל לא בעזרת נשים והלאה דאינו מ"ש כידוע וכתבנו לעיל. אם כן לפ"ז בהכ"נ דקדושתו קלה מקדושת הבית כידוע אין חיוב מלקות כמ"ש לעיל רק אפשר איסור מדרבנן איכא. וקצ"ע מהיכן למד מזבח היכל ועזרה כיון דכתיב מזבח אפשר דרק מזבח. ונר' דהוא פשוט כיון דעזרה יש לה קדושת מזבח היינו מח"ש כ"ש היכל. ועיין בס' אוה"ח שם בפ' שדעתו דהנטפל לשם מאחריו הוא איסור תורה למחוק ומ"ש הר"מ דאין לוקין כיון שאינו מבואר בפ' בפירוש וכבר כתבתי דדעת הרב' פוסקים דאינו אלא איסור דרבנן. וע"ש עוד שכ' אף על פי דנקט נותץ אבן מן העזר' ל"ד אלא צריך שיעשה רושם בבנין בנתיצה זו ע"ש ומילי דסברא נינהו. ועיין בתוס' במכות שכתבו גבי עצי הקדש דהשורף חייב אף שאינו ש"פ ופשוט דה"ה א"צ שום שיעור כלל דעל כ"ש חייב דלאו מידי דאכילה הוא וגם מקיימין ואשריהם תשרפון אף כ"ש דאיסורי ע"ז הוא בכ"ש ועז"נ לא תעשון וכו' וחייבים על כ"ש. ועיין בתוס' שם שהקשו על הא דהשורף עצי הקדש לוקין משום לא תעשון וכו' לילקי נמי משום לאו דמעילה וכו' וקשה דאפשר דמיירי בעצי שלמים כמבואר בפסחים דף כ"ז ע"ב ובעצי שלמים ליכא מעילה כמבואר ומכל מקום בלאו דלא תעשון וכו' עוברים אף בקדשים קלים. ונראה דהי' פשוט אצלם דעל דבר שאין מעילה אין עובר בלאו הזה דלא תעשון ג"כ ואפשר כיון דכתיב לה' אלהיכם וכו' כמו מעילה דנפקא לן דאינו אלא בקה"ק ובקדשי בדק הבית דהם קה"ק מדכתיב לה' וכו' ע' במעילה ה"נ אם כן אין עוברי' בלאו הזה בהקדש רק קדשי' שמועלים היינו קדשי מזבח קדשי קדשים וקדשי בה"ב אם כן בודאי בהכ"נ אין לוקין כמ"ש לעיל. ע' בדברי הר"מ פ"א מה' בית הבחירה שכתב הנותץ ממזבח או מהיכל או מבין האולם למזבח דרך השחתה לוקין שנא' ונתצתם וכו' ועיין בכסף משנה שכ' אף על פי שפרט מקומות אלו ל"ד וסמך על מ"ש כאן בה' יסודי התורה דעל כל עזרות חייב ע"ש על כל פנים מלשון הר"מ ומלשון הרהמ"ח נראה דוקא עזרת ישראל דהוא מח"ש אבל על שאר עזרות אין לוקין ולפי זה ג"כ נ"מ בין השערים דכולם נתקדשו חוץ משער נקנור ע' לעיל באריכו' בפ' נשא ויש נ"מ לענין נתיצה. וג"כ גגים ועליות דלא נתקדשו רק גג ההיכל ע' לעיל באריכות נ"מ לענין זה ג"כ ע"ש בפ' נשא ותלמוד לכאן ג"כ הרבה ענינים ובאתי כעת רק לעורר. לעיל כתבתי דהכותב יה"ו משם הוי' ב"ה אינו חייב על המחיקה כמו צב וכו' אח"ז ראיתי בנו"ב מה"ב בסי' קע"ג שכ' דאסור למחוק שכבר קדשו י"ה ע"ש מכל מקום לענין חיוב אין לנו כיון דלא נקרא שם כלל רק איסור יש כמו שמביא ראי' מש"ס דנקיט שין דל"ת וכו' ולא נקיט מיו"ד ה' וא"ו וכו' וזה הוא ראי' דאסור אבל מלקות אין ראי' דע"כ לא נקיט דנמחק כמו שין דל"ת דבאמת איסור יש. ומ"ש דלא פקעה הקדושה כבר כתבתי כיון דאינו שם לא שייך הלאו ואבדתם לא תעשון כיון דאינו נקרא כלל בשם ומה שהרעיש שם על המורה דהי' צורך תיקון ג"כ אין כאן מקומו להאריך לענין דינא. גם לעיל הבאתי הא דבן קמצר דהיו מגנין אותו על שלא למד וכו' ובספר יהושיע הקשה כיון דא"א לצמצם אפילו בי"א אם כן אפשר נכתב שלא כסדרן ומזה מביא ראי' דשלא כסדרן כשר בשם ג"כ ואני הבאתי ראי' דפסול וקושיתו מתורץ בתירוץ התוס' בש"ס הנ"ל דיש שני סברות להכשיר חדא דלמא צמצם ובב"א כשר ואפילו אם לא צמצם ולא הי' בב"א דלמא הי' המוקדם מוקד' והמאוחר מאוחר ואין לך אלא חד ספק דלמא הקדי' המאוחר ובזה יש שני סברות כמ"ש התו' ע"כ כשר:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.