לעבוד את השי"ת שנאמר ואותו תעבודו כו' להתפלל לפניו כו'. והביא הרהמ"ח דעת הר"מ דתפלה היא מן התורה בכל יום אך אין מנין התפלות ונוסח התפלות מן התורה ובאיזה תפלה שמתפלל יוצא ידי חובתו מן התורה. והרמב"ן סובר דכל התפלה רק מדרבנן רק בעת צרה מסתפק דאפשר הוא מן התורה. ועיין בר"מ פ"א מהלכות תפלה ובכ"מ. וכבר האריכו בזה הראשונים והאחרונים ועי' בשו"ת ש"א. ואין להאריך במה שהאריכו הם. וכל האישים חייבים מן התורה אף נשים ועבדים דהו"ל מ"ע שאין הזמן גרמא וכל דיני תפלה שמביא הרב המחבר אין כאן מקומו להאריך. וחרש שוטה וקטן פטורים ואין צריך להשמיע לאזנו. וגם דינים אחד מוציא את חבירו הכל נתבאר בהלכות תפלה וצריך חיבור מיוחד:
מנחת חינוך · סימן תל״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.