מנחת חינוך · סימן ת״ל, ג׳

ומביא הרהמ"ח עוד ברכה מן התורה היינו בה"ת כדעת הרמב"ן שחישב בה"ת למ"ע וכן הסכימו הרבה ראשונים וג"כ מן התורה לומר לפי צחות הלשון איזה שבח על נתינת התור' הק' רק חכמינו זכרונם לברכה תקנו נוסח הברכה ותקנו שנים או שלשה ברכות לכל מר כדאית לי' ע' בש"ע סי' מ"ז ובב"י ובראשונים ועי' בשו"ת ש"א. ודעת הר"מ דהוא רק מדרבנן ע' באחרונים שהאריכו בזה. ומצוה זו אינה מחויבת רק אם רצה ללמוד מ"ע עליו לברך ועיין בש"ע המהרהר א"צ לברך והכותב צריך לברך וע"ש באחרוני' ומבואר שם בש"ע דנשים חייבות לברך אם כן ה"ה עבדים ומכל מקום ד"ז צ"ע כיון דאינם חייבים במצות לימוד התורה למה חייבים אף על פי שצריכים ללמוד הדינים ע"ש מכל מקום לא בתורת מצות לימוד התורה חייבים רק שידעו הדינים שלהם ואפשר כמו ברכת המזון שאינו מצוה לאכול רק התורה צותה שאם יאכל יברך והוא מ"ע ה"נ כתבה התורה מי שלומד אף על פי שאינו מחויב מ"ע לברך. אך על כל פנים הנוסח אשר קדשנו כו' לעסוק בד"ת צ"ע אך אפשר דאשר בחר בנו דהוא שבח מחוייבים כמו ברכת המזון אך אקב"ו כו' אינם מברכים. אך לדידן רשות להם לברך בכל המצות אף על פי שאינם חייבים והדברים עתיקין. על כל פנים ברכת השבח הוא מ"ע אף על פי שאינם חייבים בלימוד התורה כמו ברכת המזון ולפי זה נשים ועבדים מוציאין האנשים כי חייבים מן התורה אך אם שנאו כבר אם הם מוציאים כי אינם בגדר ערבות והדברים ארוכי' ועתיקים. ומהרהר בד"ת אף אם נאמר דמ"ע של לימוד התורה הוא בהרהור ג"כ דכתיב והגית בו כו' מכל מקום לא מצינו ברכה על הרהור כמו ביטול חמץ בלב ע' סימן תל"ד ויש להאריך כאן בכל קוץ ואין כאן מקומו. וחרש שוטה וקטן פטורים כמו בכל המצות. וח"ע בודאי חייב מצד חלק הבן חורין ושאר הענינים שכ' הרהמ"ח צריך חיבור מיוחד. ומה שכ' בסוף דבריו דבראש חודש וחנוכה ופורים מזכיר בברכה שלישי' הוא טעות המעתיק דבחנוכה ופורים מזכיר בברכה שני'. וגם בדין הפסק לענין ברכת התורה יש לי ענינים ואין כאן מקומו. ועיין בפרמ"ג בפתיחה שמביא ירושלמי למאן דס"ל ברכת התורה דאורייתא ה"ה ברכות המצות דאיתקש שנא' התורה והמצות ומסיק דההיקש הוי אסמכתא דלא מצינו בכל הפוסקים שיהיו סוברים דברכות המצות יהיו מן התורה ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח דהמברך ברכה לבטלה דחכמים סמכו הדבר על לאו דלא תשא כו' דעתו כדעת התוס' בר"ה וקידושין דאינו אלא מדרבנן. אבל דעת הר"מ דעובר מן התורה בלאו הזה ומובא בח"ז לעיל ועיין במג"א סי' רט"ו. ובד"ז דברכות המצות הוא מן התורה נראה דגם המשנה והש"ס דילן סוברי' כן במע"ש גבי לא שכחתי מלברכך כו' על כל פנים איזה שבח ונוסח הברכה תקנו חכמינו זכרונם לברכה כמו ברכות התורה וברכת המזון שכתבנו ע' בתוי"ט: