והנה מ"ע ג"כ יוצא בשנים או בשש לפי השיטות שכתבנו או לפי השנים שקצב ובכלות השנים יוצא לחירות בלי כסף ובלא שטר שחרור וגם כן יוצא ביובל אפילו מ"ע לעשר שנים ופגע בו היובל בשנה ראשונה יוצא ביובל כ"ה בר"מ כאן ה"ג. וד"ז צ"ע והכסף משנה לא הראה מוצא ד"ז וצ"ע דלמא הא דכתב בתורה עד שנת היובל דמ"ע יוצא ביובל דוקא בנמכר סתם לשיטת הריטב"א שכתבנו דאפילו נמכר הרבה לפני היובל סתמא נמכר עד היובל וע"ז גלי קרא דביובל יצא או לשיטת רש"י דבסתמא נמכר לשש גלי קרא דבתוך שש אם פגע בו היובל יצא כמו מב"ד אבל אם בפירוש מכר עצמו לעשרים שנה למה דקיימא לן דנמכר יתר על שש אפשר דאין היובל מוציאו ודומה למ"ש הר"מ פי"א מה"ש ויובל דמוכר שדהו לס' שנה א"י ביובל דוקא בנמכר לצמיתות או בסתם יוצא ביובל אבל לזמן קצוב א"י ביובל ע"ש אם כן ה"נ דלמא דוקא בסתם יוצא ביובל אבל לזמן קצוב א"י ביובל דזה לא מוכח מקרא דעד שנת היובל ואף שגבי שדה מבואר טעם לזה ע"ש פ' האומנין דע"ט מכל מקום מנלן כאן ד"ז דלמא כמו התם, דוקא בסתם אבל לא במפורש ועמ"ל כאן ה"ג מ"ש בד' הר"מ ואינו ת"י. וכבר בארנו דיוצא בשנים וביובל ובגר"כ כדין מב"ד ועמש"ל דגר"כ היינו בע"כ דאדון אבל מרצון האדון הוי מדין כסף דיוצא לחירות כמו ע"כ וק"ו מע"כ וגם יוצא בשטר שחרור ולהרמב"ן שכ' דגופו קנוי היינו מטעם שמותר בש"כ וא"כ לדעת הר"מ שפסק כאן פ"ג דמ"ע אסור בש"כ אם כן אין גופו קנוי וסגי במחילה בעלמא דא"ל באפי תרי זיל אך מד' הר"מ א"נ כן וצ"ל דס"ל דבכ"ע גופו קנוי כיון דא"י לחזור כסברת קצת ראשונים דלא ס"ל כסברת רמב"ן ואם נאמר דמחילה מהני מכל מקום דוקא ברצון העבד אבל אם העבד אינו רוצה ל"מ מחילה כי מתנה אינה בע"כ אך שטר שחרור מהני אפילו בע"כ כמו ע"כ ודוקא אם נכתב לשמה ובתלוש אבל אם לא נכתב לשמה ה"ל כמו שטר קנין וג"כ לא מהני בע"כ דעבד רק מרצונו עמש"ל ותלמד לכאן וא"צ לכפול. וגם יוצא במיתת האדון בלא בן דאינו עובד שאר היורשים רק לבן ובנמכר לגר צדק א"ע את הבן ג"כ כמו מב"ד. והנה מ"ע אין רבו מוסר לו ש"כ ודעת הר"מ שאסור בש"כ והריטב"א מתיר רק אין רבו יכול לכופו ע"ז ועמ"ל פ"ג ה"ג ומ"ע אינו נרצע גם כן ומ"ע אין מעניקין לו. דין הענקה יבואר במקומו אי"ה ויתר הדברים מה שיעבוד עמו ושאר דברים שוה למב"ד. ונראה דאפילו אם המ"ע מ"ע בפירוש לעבוד ליורש אחר חוץ מבן ל"מ כיון דהתורה לא נתנה לו רשות ע"ז רק הוי כמ"ע להיורש ואם הוא בדרך שמהני הקנין אבל תנאי שמ"ע שיעבוד ג"כ ליורשים לא מהני כנ"ל פשוט.
מנחת חינוך · סימן מ״ב, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
