מנחת חינוך · סימן מ״ב, כ״ה

ד) יוצא בגרעון כסף כיצד כגון שקנה את העבד בס' דינרים על שש שנים אם כן כל שנה עולה בעד י' דינרים ועבד אצלו ד' שנים נותן העבד לרבו כ' דינרים בעד השני שנים הנשארים ויוצא לחירות ויכול ליתן לו אפילו ש"כ וכאן עסקינן במכרוהו ב"ד לרבו ישראל או לג"צ כי חוץ לאלו אין הב"ד מוכרים אותו כאשר כ' לעיל ובמ"ע לעכו"ם יבואר לקמן אי"ה. ויציאה זו דגר"כ הוא אפילו בע"כ דאדון ע' קדושין ט"ז דאין שילוחו מעמך וכן בר"מ כאן וכ"ה שם דט"ז ע"א גבי שטר שחרור ובתוס' שם וזה מוכרח כיון דילפינן דיוצא בג"כ מוהפדה ואי ברצון הרב א"צ קרא דל"ג מע"כ דיוצא בכסף וא"צ ג"ש ע"ש גבי שטר בפירש"י אע"כ הא דילפינן מקרא היינו אפילו בע"כ דאדון ואפילו בש"כ יוצא בע"כ דאדון ע' ב"ש לאה"ע סי' כ"ו סק"ב וז"פ הא דיוצא בגרעון דאין מעניקין לו היינו בע"כ כיון דאין שילוחו מעמך אבל ברצון האדון בודאי מעניק לו דשילוחו מעמך וגם אינו בכלל גרעון כלל רק הוא כמו שטר שחרור דלא גרע מע"כ ובעזה"י יבואר לקמן דיני הענקה. וגם נ"פ דדוקא אם נותן לרבו המעות בע"כ ויוצא לחירות אבל אם אינו לפניו א"י דלא מצינו תקנת הילל כמו בבתי ע"ח שיהי' חולש מעותיו ללשכה עיין גיטין ע"ה ור"מ פי"ב מה"ש ויובל וז"פ. וגרעון כסף דוקא אם השיגה ידו אבל אינו לוה וגואל וכן אינו נגאל בקרובים ע' קדושין ט"ו ודכ"א וכ"פ הר"מ כאן פ"ב כרבי שם ובכ"מ שם כ' בדעת רבינו דאין כופין את קרוביו נראה מדבריו דדעת רבינו דאם הקרובים רוצים יוצא בע"כ דאדון ודבריו תמוהים ע' בסוגי' שם דאין כח בקרובים לפדותו בלא רצון האדון כי התורה לא נתנה רשות לצאת בגר"כ רק בהשיגה ידו בעצמו וכן בר"מ אין הכרע ואדרבא נראה מדבריו דאינו נגאל כלל בקרובים שו"ר בלחם משנה עמד ע"ד הכסף משנה ועמ"ל שם ויבואר במצות אמה. ופשוט דדוקא בתורת גרעון אינו נגאל בקרובים ואינו לוה דהיינו בע"כ דהאדון אבל אם הוא ברצון האדון עמש"ל דזה אינו בתורת גרעון רק לא גרע מעבד כנעני אם כן בודאי יוצא לחירות ואסור בש"כ וז"פ. וגם אינו נגאל לחצאין רק כל דמי' שנשאר עליו צריך ליתן והנ"מ יבואר לקמן ב"ה בנמכר לנכרי.