מנחת חינוך · סימן מ״ב, י״ט

וע"ע הנמכר אם מת האדון ת"ז עבדותו קודם שש ויובל והניח האדון בן עובד את הבן כל המשך אבל אם לא הניח בן רק בת או אח אף דהם יורשים מן התורה מכל מקום גזירת הכתוב דאינו עובד את היורשים רק לבן קדושין י"ז ור"מ פ"ב. והנמכר לגר צדק אף שב"ד מוכרים אותו לג"צ כמש"ל מכל מקום אינו עובד אפילו את הבן של ג"צ ואפילו היה הורתו ולידתו בקדושה דכן גזירת הכתוב עיין ר"מ ובכ"מ. ומ"ע ונרצע יבואר לקמן כי ע"כ דברנו רק במכרוהו ב"ד. ונ"פ דאם הניח הרב בנים כולם יורשים ועובד להם בשותפו' כיון דעובד את הבן אם כן לכולם יש חלק בו גם אם יש בכור ופשוט נוטל בכור פ"ש. עח"מ רע"ח דע"ע גופו קנוי ועדיף ממשכנתא דמסלקי. ולכאורה קשה בב"ב קכ"ח יכיר ל"ל שנאמן אביו שהוא בכור תפ"ל אי בעי ליתבי' במתנה ומשני בנכסים שנפלו כשהוא גוסס. ובאמת אי נימא דבעבד עברי נוטל בכור פי שנים צריך יכיר שיקח בכור פ"ש בע"ע ול"ש לומר אי בעי ליתן לו במתנה הא ע"ע אין האדון יכול למכרו לאחר ולא ליתנו במתנה כמ"ש הר"מ כאן פ"ד והבאתי לעיל דאף אם עבר ומכר ונתן לא עשה כלום. ואפשר לומר דיכול לצייר בכה"ג וחדא מתרתי נקט. וזה ימים כבירים תירצתי ק' בדרך חידוד ואין כאן מקומו. אבל הנלע"ד דבכור שנוטל פ"ש הוא מדין נחלות [ער"ם ה' נחלות] ובסמ"ק לרבינו אם כן התורה שציותה דיני ירושה לבן או לבת או לשאר יורשים ג"כ גזירת הכתוב דבכור יורש פי שנים אבל כאן בעבד עברי דחזינן דאינו בתורת ירושה כלל דאינו עובד שום יורש ובג"צ אף הבן אינו עובד רק בן ישראל דגלי קרא ועבדו וכו' ע' בקדושין אם כן זה אינו בתורת נחלה כלל ל"ש גם כן דין בכור דהוא דין מדיני נחלות אבל כאן אינו מנחיל כלל מדחזינן דאינו מנחיל לשום יורש דאוריית' ובג"צ אינו מנחיל לבנו אם כן מה שעובד לבנו אינו בתורת נחלה רק מגזירת הכתוב אם כן ל"ש דין בכורה כלל דהוא דין נחלות ואין הבכור נוטל פי שנים בע"ע וע' נזיר ל' גבי מגלח ודין בכור יש ג"כ להקשות כן ועמש"ל מצוה שע"ז. ולפי זה י"ל לפי מה דפסקינן בב"ב דק"ל כריב"ב ובש"ע ח"מ סי' רפ"א דאם אמר על בן בין הבני' שיירש הכל או ריבה לא' דדבריו קיימין וילפינן לה מדכתיב והיה ביום הנחילו את בניו כו' התורה נתנה רשות להנחיל למי שירצה זה דוקא בזכרים שלו שהם בני נחלה כי זה ג"כ דין מדיני נחלה אבל בעבד עברי דאין דין נחלות כלל אם אמר פלוני בין הבנים ינחול את העבד אין בדבריו כלום כי זה אינו בתורת נחל' וכל הבנים שוים וג"כ אינו במתנה לא' מהבנים דא"י למכור וליתן רק בתורת נחלה וזה אינו נחלה כלל כנלע"ד ברור ואמת בעזה"י. וכבר כתבתי דלהמהרש"א עבד של שנים אין רבו מוסר לו ש"כ וא"צ לכפול הדברים. ונראה דאם הניח האדון טומטום או אנדרוגינוס באופן שהוא ס' זכר כמ"ש כ"פ בודאי מס' אינו עובד כי הוא מוחזק בעצמו ואפילו להקצה"ח סי' פ"ח וסי' רמ"ח דספק משוחרר הוא בחזקת רבו מחמת חזקת מ"ק כשורו וחמורו אם כן כאן נמי כיון דגופו קנוי לו מכל מקום כאן ל"ש חזקת מ"ק כיון דהאדון מת והיורשים אינם באים בתורת נחלה ל"ש שהוא עומד בחזקת משפחה ואין כאן מקומו להאריך.