ואין מעברין את השנה בשנת רעבון דהכל רצים לבית הגרנות שלא להאריך עליהם איסור חדש וכן אין מעברין בשנת השמיטה וערש"י סנהדרין הטעם שלא להאריך עליהם איסור עבודת קרקע והר"מ כאן כתב הטעם כיון שיד הכל שולטין בספיחין לא ימצאו להקריב עומר ושני הלחם וע' ש"ס ור"מ דרגילין היו לעבר ערב שביעית ונראה דאף דלא היה שום סי' מכל מקום הרשות ביד הב"ד וכמש"ל. ודעת הר"מ הא דאין מעברין בשני רעבון וכן בשביעית דוקא מפני הגשמים ומפני הגשרים וכו' אבל מפני התקופה או אביב ופה"א מעברין אף בשנת רעבון ושנה שביעית כיון שהוא מן התורה עיין ר"מ כ' בלשון יראה לי בהט"ז וע"ש בהשגת הרמ"ה שתמה עליו מסוגית הש"ס דילפינן דא"מ בשנת רעבון מאלישע דלא הי' אביב ופה"א ומפני מה לא עיברוהו מפני שהיתה שנת רעבון מבואר להדיא אף דאלו הסימנים הם מן התורה מכל מקום אין מעברין ודלא כהר"מ ועיין בכסף משנה והוא תמי' גדולה על הר"מ ויש עוד להאריך בזה ואין כאן מקומו:
מנחת חינוך · סימן ד׳, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.