מנחת חינוך · סימן ד׳, כ״ו

ונסתפקתי אם באו עדים שנולדו בר"ח ניסן והיום בר"ח ניסן שלמו י"ג שנים ונעשים גדולים תיכף בתחלת ליל ר"ח עמ"ל פ"ב מה' אישות וש"ך סי' ל"ה ואו"ח סי' כ"ג והם באו ואמרו שראו הלבנה היום והיום הוא ל' לאדר היאך הדין אם צריכין הב"ד לקבל עדותן כיון דאם יקבלו עדותן ויקדשו ב"ד את החודש אם כן ר"ח היום וגם אתמול בלילה הי' ר"ח וכשהוא ר"ח הם גדולים כי בר"ח הם בני י"ג ומקדשין שפיר על ידן ושפיר מתקיים מצות קידוש עה"ר כיון דיתקדש החודש וה"ל גדולים ראו את החודש א"ד כיון דעתה הם עדיין קטנים ובשעת דו"ח הם עודם קטנים כי עתה עדיין אינו ניסן והם קטנים וקטנים אינם כשרין להעיד ונראה לפמש"ל לתי' א' של תוס' דבעינן כאן עשאי"ל ונתקיימה הזמה במלקות אם כן כאן אין מקבלין עדותן של אלו נהי דלאחר קידוש יהיו גדולים למפרע מכל מקום הוי עדות שאאי"ל כיון דאם יזימו אותן ועיקר הזמה הוא בגמ"ד קודם שנעשה מעשה כי לאח"ז הוא כאשר עשה ואין עושין דין הזמה כידוע אם כן צריך עשאי"ל בגמ"ד קודם שעשו מעשה וכאן אם יוזמו קודם שיאמרו הב"ד מקודש ולא יתקדש החודש הדר הו"ל קטנים ולא ילקו מ' כי קטנים אינם בני עונשים אם כן לא יתקיים כלל דין הזמה והו"ל עשאאי"ל אם כן אין מקבלין עדותן כלל אך לתי' הב' של תוס' שכתבנו דכאן א"צ עשאי"ל אם כן היאך הדין. ונ"ל דהברירה ביד הב"ד אם רוצים מקבלים עדותן ומקיימי' מצות קידוש עה"ר כיון דנעשים גדולים למפרע בשעת ראי' והגדה אך אם הב"ד רוצים לא יקבלו עדותן דלע"ע קטנים הם וזה אינם מצווים לקבל עדים שע"י הקידוש יהיו למפרע עדים והחיוב הוא על עדים כשרים אבל כאן שלע"ע אינם עדים וכי מוטל על הב"ד שיעשו עדים זה אין סברא כלל ומכל מקום אם רוצים יקדשו ומקבלין אותם כיון דלמפרע הם עדים כשרים והו"ל שפיר מקדשים ע"פ הראיה כנלע"ד. וז"פ דאף אם הב"ד רוצים לקבל עדותן כיון דנעשים גדולים למפרע היינו דוקא אם ראו הלבנה ליל ל' דנעשה ר"ח והלילה גם כן ר"ח והוי גדול בשעת ראיה אבל אם ראו הלבנה כ"ט סמוך לערב אף דבעדים כשרים מקדשים בכה"ג עיין ר"מ פ"ב ה"ט מכל מקום בעדים אלו ראיית כ"ט לא מהני דשעת ראייתם כ"ט לא יקבעו החודש ואיך נאמן להעיד בגדלו מה שראה בקטנו ועדות החודש היא דאורייתא עח"מ סי' ל"ה איזה דברים נאמן להעיד מה שראה בקטנו וכאן ודאי א"נ וז"פ עוד י"ל דאם הקטן עבר עבירה באותו יום שנפסל לעדות ודאי אין מקדשין על פיו דעתה הוא קטן ואם יקדשו נעשה גדול ויופסל למפרע אם כן אין כאן עדות ולא הוי קידוש ע"פ ראיה כנ"ל ברור.