מנחת חינוך · סימן שצ״ז, ה׳

ויש עוד דין מן התורה גבי פרה כל העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף הן בשחיט' והן בהזאות והן בשריפתה ואח"ז האוסף את האפר והמסייע בשריפתה עיין בר"מ איזה הוי מסייע ומשליך המינים לתוך שריפתה הכלל כל המתעסקים בפרה מתחילה ועד סוף נטמאו וטעונין טבילה והע"ש ככל הטמאים שנטמאו באב הטומאה וג"כ מטמאים בגדים וטומאת בגדים ל"ד בגדים שלבוש בהם אלא כ"ז שלא פירש ממטמאי' כגון כאן שבשעת התעסקות נוגע בבגדי' אחרי' או בכלים נעשים הבגדי' והכלים כולם ראשונים לטומא'. פירש ממטמא הוא עצמו ראשון ואינו מטמא בגדים וכלים כדין ראשון ואפילו בשעת חיבור אינו מטמא אדם ולא כ"ח וזה מבואר בר"מ כאן וכ"פ ומובא ד"ז בחיבורי כ"פ א"צ להאריך כאן ולכפול. ודוק' המתעסק בה טמא לטמא בגדים אבל הנוגע בפרה בין אדם ובין כלים הנוגעים אינם טמאים כלל. והנה כאן גבי פרה כ' שאין הפרה עצמה מטמאת הנוגע בה בין אדם ובין כלים ואינו מביא טומאה לאוכלי' הנוגעים אך בסוף פרק כת' דפרים הנשרפי' ושעירי' הנשרפים דג"כ אינם מטמאים אדם ובגדים רק המתעסק ולא הנוגע כי הנוגע בפרים וכו' בין אדם בין כלים בין אוכלים ומשקים הכל טהור וכו' שאין אלו מטמאים רק למתעסק בהם וכו' אם כן נר' דגבי נוגע נמי הדין כן דאין הנוגע טמא אפילו אוכלים ומשקים הנוגעים טהורים. ומבואר בר"מ פ"ו מהלכ' אה"ט דכל המטמאין בגדי' בשעת חיבורן אם בשעת חיבורו נגע באוכלי' נעשים ראשונים מן התורה כיון דמטמא בגדים וע"כ הבגדים נעשים ראשונים דאין בגד נעשה שני מן התורה כידוע אם כן גם האוכלי' נעשים ראשוני' ומובא כ"פ בח"ז א"צ לכפול. ואח"ז בהלכ' ט"ו כ' השורף פ"א ושעירים הנשרפי' וכו' אף על פי שבשעת מעשיהם מטמאים בגדי' כמו שביארנו אם נגעו באוכלי' אפילו בשעת מעשיה' הרי הם שני לטומאה עכ"ל נר' דמחלק בין כל המטמאים בשעת חיבורם נעשה האוכל ראשון ובפרה ובשעירים הנשרפים אף על פי שמטמאים בגדים להיות ראשונים מכל מקום אוכלים אינם מטמאים רק להיות שני והכסף משנה תמה ע"ז היאך אפשר שיטמא בגדים ולא יטמא אוכל להיות ראשון לכן כ' דאינו קאי על המתעסק רק אוכלים שנגעו בפרה עצמה נעשו שני ע"פ הגמ' דזבחים והקשה מכל מקום מנין להר"מ דנעשים שני ע"ש שהניח בצ"ע. והמנ"ל תמה האיך אפשר לומר דאפרה עצמה קאי הא פסק כאן פ"ה דפרה דאפילו אוכלים טהורי' ואין חילוק בין פרה לפרים וכו' ועיין בתיו"ט ובבה"ז ובתשובות ח"צ סי' ק"ז שהאריכו בזה ובאתי רק לעורר ומכל מקום אני לך והוא אריכו' גדול אין כאן מקומו והתיו"ט הוא בפ"ה דזבים ובבה"ז דף ע"ג ע"ש. והא דמתעסק טמא לטמא בגדים היינו בזמן שהיא כמצותה אבל אם נפסלה המתעסק בה אחר שנפסלה אינו טמא. אירע פסול באיז' עבוד' המתעסק בה קודם שנפסל' טמא והמתעסק בה לאחר שנפסלה טהור בד"א בעבודה חוץ משחיט' אבל אם נפסלה בשחיט' אפילו המתעסק בה קודם שנפסלה טהור כיון דאפילו השחיט' לא הי' בהכשר. כן מבואר בר"מ כאן ובש"ס דחולין דף כ"ט ע"ב ועיין ברש"י שם שפירש אירע פסול בשחיטה היינו שנתנבלה ועיין בתוס' שכתבו בשם ר"ת אפילו פסול אחר היינו מלאכה מכל מקום כיון שלא נגמר' השחיט' בהכשר אינ' מטמאה אפילו המתעסקים בה קודם. ואם לא אירע פסול בשחיטה ואחד שחט תחילת שחיטה ואחד שחט בסוף או אחד ששחט בשני סכינין עיין בש"ס שם פלוגתא דר"י ורשב"ל מר סובר דישנה לשחיט' מתחיל' ועד סוף וגם הראשון טמא וחד סובר דאינה לשחיט' אלא בסוף והראשון קודם גמ"ש טהור. והר"מ פ"א מהלכות פסהמ"ק הלכה י"ח פוסק כר"י דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וע' תוס' שם פסקו כרשב"ל דאינה לשחיט' אלא בסוף והר"מ כאן השמיט ד"ז בשנים ששחטו או בשני כלים והיש"ש בחולין עמד בזה עיין בפרמ"ג בפתיחתו לאו"ח ויש בזה אריכו' ובאתי רק לעורר ולהזכיר. עיין במנ"ל פ"ו מהל' מו"מ שמביא שם בדעת הרא"ש דכלי הנוגע בא"ה שמטמא אדם לטמא בגדים דהכלי אינו מטמא בחיבורין כלי אחר ואין דינה כאדם אך אוכלים מטמא להיות ראשון מן התורה בחיבורין ע"ש היטב. ואני מסופק כאן אם מתעסק בכלי כגון ששוחט בסכין אם שייך מתעסק בכלי ג"כ אם כן הכלי מתעסק ונטמא הכלי ומטמא אוכלים להיות ראשון בחיבורים. או בכלי לא שייך מתעסק רק נטמא הכלי מחמת האדם בחיבורין אם כן שוב אינו מטמא אוכלים דכלים בחיבורי אדם אינו מטמא אוכלים להיות ראשון וכן מסתבר דמתעסק לא שייך רק באדם ולא בכלים והכלי אינו נטמא מחמת התעסקות וגם לא מחמת נגיעה דפרה אינה מטמא בנגיעה ונטמאת הכל רק מחמת חיבור באדם כנ"ב וכ"ז אני כותב לפי דעת הכסף משנה דלדעת הר"מ אפילו אדם באוכלים לא נעש' ראשון כמ"ש לעיל ובאתי רק לעורר. מ"ש הרהמ"ח כאן אבל המצית וכו' טהור וכן המתעסק בה משנעשית אפר הוא תמוה דהכונס האפר ג"כ טמא כמ"ש בתור' והוא טעות המעתיק וצ"ל המתעסק אחר שכנס האפר ומתעסק בחילוק האפר או בהצנעתו טהור כמו שמבוא' בר"מ כאן פ"ה הלכה ד' ועיין בכסף משנה ושאר הדינים שמבי' הרהמ"ח מעלות שעשו חכמינו זכרונם לברכה אין להאריך: