מנחת חינוך · סימן ש״צ, א׳

שלא יעבוד הזר במקדש כלומר כל מי שאינו מזרע אהרן שנא' וזר לא יקרב וכו'. דיני מצוה זו בר"מ פ"ט מהלכות ביאת מקדש ולשון הר"מ איזה זר כל שאינו מבני אהרן הזכרים שנא' וערכו בני אהרן והקטירו בני אהרן ולא בנות אהרן מבואר להדיא דכל שאינו מבני אהרן הזכרים הוי בכלל זר ומוזהרים בלאו הזה וגם כן חייבים בעונש הן מב"ש או מלקות כי הם זרים גמורים והרהמ"ח אינו מביא הזכרים אפשר דאינם בכלל לאו הזה כיון דהם זרע אהרן לא הוי זרים ובודאי מודה הרהמ"ח דנשים אסורים בעבודת המקדש ומחללי עבודה כמו שמבואר במסכת קידושין דף ל"ו במשנה ובגמרא דילפינן שם דעבודות פסולים בנשים ומחללי עבודה ע"ש בתוספות. אך יש לומר דסברת הרהמ"ח דאינם בכלל זרים אך התורה מיעטם מן בני אהרן ולא בנות אהרן כמו שמבואר שם אם כן אם עבדו נהי שהם מחללים עבודה מכל מקום לא עברו אלא על לאו הבא מכלל עשה בני וכו' ואינן בכלל עונש כלל כי אינם עוברים על הלאו ואל תטעה דהר"מ כתב בסוף דנוהג בזכרים ונקבות היינו בנשי ישראל אבל נשי הכהנים אפשר דאינן בכלל. שוב נזכרתי שעל מדוכה זו עמד עלי' המנ"ל בס' פר"ד וראיתי בס' הנ"ל בדרך מצותיך שמביא שם דברי הר"מ ומסופק דאפשר אינן חייבים בנות אהרן והוא רק לאו הבא מכ"ע. ולענ"ד בדברי הר"מ נראה להדי' דהם בכלל זרים שכ' איזה זר כל שאינו מזרע אהרן הזכרים וכו' אם כן הם בכלל זרים רק בדברי הרהמ"ח יש לספק האיך דעתו בזה. ומבואר כ"פ בר"מ בהלכות אסורי ביאה ובהלכות תרומו' דחלל של תורה הרי הוא זר גמור ונושא גרושה וכו' נראה דהוא בכלל אזהרה זו כיון דהוי כזר אף על פי שאינו מחלל עבודה כמבואר בר"מ כאן פ"ו ויתבאר בס"ד ש"ה דגזה"כ הוא אבל לענין איסור ואזהרה הוי בכלל זר. ולפמ"ש לדעת הרהמ"ח דבנות אהרן אינן בכלל זרים אבל אם נולדו מפ"כ בוודאי הם זרים מכש"כ מזכרים אך אם נבעלה לפ"כ דנעשית ג"כ חללה מכל מקום אפשר דלא הוי זרה עיין בפ"ד שם אם כן הו"ל ככל בנות אהרן דאינן חייבים רק עוברים על לאו הבא מכ"ע כנ"ב. וכהנת אשת הזר אם היא בכלל זרה או לאו רק בכלל בנות אהרן ע' בפר"ד שם דמביא לענין תרומה היא בכלל זרה אפשר כאן נמי וצ"ע ובאתי רק לעורר.