שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנא' ולא תתורו וכו'. מצוה זו בר"מ פ"ב מה' עכו"ם ודברי הרהמ"ח הם מוסר השכל ועי' בס' משנ"ח במצוה י"ג מה שפלפל בדברי הר"ם וגם הקש' דלשיטת הרמב"ן הנפרטי' בלאו שבכללו' נמנה כ"א למצוה בפ"ע אמאי לא מנה כאן שני מצות דדרשינן אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות וע"ש מה שמתרץ ואין בלאו זה מלקות לכ"ע ודברי הרהמ"ח קשרם על לוח לבך ואשרי וטוב לך:
מנחת חינוך · סימן שפ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.