מנחת חינוך · סימן שס״ו, א׳

שלא ניתן שמן בקרבן סוטה שנא' והביא וכו' לא יצוק עליה שמן וכו' וכהן העובר על זה ויצק שמן במנחת סוטה עבר על לאו ולוקה. כבר כתבתי דינים אלו דשמן ולבונה במצוה קכ"ה וקכ"ו גבי מנחת חוטא והדיני' שווים ע"ש ותלמד לכאן. ועשיית מנחה זו עיין בר"מ כאן ובפי"ב מהלכות מעה"ק היינו מנחה זו היא עשרון ככל המנחות ומשעורים דוק' וקמח דוקא ולא סולת היינו דצריך שיהי' כמו שנטחן ולא מנופה וטעון תנופה והכהן מניח ידו תחת ידי' ומניף וגם צריך הגשה ככל המנחות ע' הכל בר"מ וכבר הבאנו לעיל בדיני מנחה הרבה דינים ותלמד לכאן. ומבואר בכריתות ובר"מ כאן פ"ד דאם קינא לה עם הרבה אנשים ונסתרה עם כ"א ה"ז מביא מנחה אחת על כולם והר"מ מביא הלימוד שנא' מנחת קנאות היא מנחה אחת לכל הקנאין ועי' בכריתות דף ט' ע"ב מבואר בגמ' הלימוד זאת תורת הקנאות תורה אחת לקנוי' הרבה ואפשר הי' להר"מ גירסא זו בגמרא. אך קשה לי ל"ל קרא ע"ז בלאו קרא הי' ידעינן דדי לו במנחה אחת בעבור איש אחד כיון דהתורה כתבה אמן אמן ודחז"ל דמגלגלין עלי' בין מאיש זה ובין מאיש אחר ארוסה וכו' אם כן ממילא נבדקת מכולם במנחה אחת ומגלגל עלי' כולם כל הביאות מלעבר ולהבא ומכל איש שבעולם ולמה צריך עוד מנחה ולומר דוקא באותו שאינה יכולה לשתות ע"י שלא קנא וכו' גילתה התורה דיכול לגלגל אבל כאן דכולם הי' ע"י קו"ס אין המים בודקים ע"י גילגול כיון דיכול להשקות בפ"ע והי' הסברא דצריך להביא מנחה על כל אחד ע"כ ריבתה התורה דאף בכה"ג במנחה אחת די זה דחוק דמ"מ כיון שנטמא' למה לא יבדוק. ונלענ"ד דזה מבואר כשם שהמים בודקין אותה כך בודקים את הבועל וכן מבואר בר"מ זה דוקא אם בבועל זה דהוא משקה על ידו אבל כל הבועלים שהם ע"י גילגול בועל אחר וארוסה וכדומ' ונהי דהמים בודקים אותה דהתורה ריבתה אמן לגילגול שבועה ואפילו על להבא מכל מקום הבועלים אחרים ואפילו אותו הבועל אם טימא אותה שלא בסתירה זו הכלל כ"ה דאינה נבדקת רק ע"י גילגול דוקא היא נבדקת אבל לא הבועל אם כן בלאו האי קרא אם הי' מביא מנחה אחת עבור אחד וכל השאר ע"י גילגול לא היו שאר הבועלים נבדקים רק היא והי' סברא אם רוצה שיהא כל הבועלים נבדקים צריך להביא עבור כל אחד דע"י גילגול אין הבועל נבדק ע"כ ריבתה התורה דדי מנחה אחת לכולם שהי' ע"י קו"ס והיינו שאותם אנשים אינם ע"י גילגול רק גזה"כ דבשתי' אחת ובמנחה אחת די עבור כל האנשי' אשר הי' ע"י קו"ס אם כן זה אינו ע"י גילגול ובודק ג"כ לכל הבועלים ושאר הבועלים שאינן ע"י קו"ס באמת אין נבדקין רק אותם שמשקה עבורם ע"י קו"ס כל הבועלי' נבדקין (והבועל) בו. ומנ"ל פ"ג הל' י"ז נסתפק בכל זה אם המים בודקי' דוק' בבעיל' זו וגם אם בודקי' בועל אחר ע"ש ומביא ירושלמי ולענ"ד ראי' ברורה היא מהש"ס דילן כמ"ש דכל היכי שלא הי' קו"ס רק ע"י גילגול משביע אותה אין הבועלים נבדקים אך אם ע"י כמה אנשים הי' קו"ס ומשקה בפ"א בשביל כולם כולם נבדקים כנ"ל ברור בעזה"י. ועלה בדעתי דאפשר לו' הא דהמים בודקין לבועל אינו אלא לבועל ראשון שאסרה על בעלה אבל הבועלים אחרים אין בודקים המים אם כן משכחת לה דהמים יבדקו אותה ולא אותו כגון שנטמאת מאחר קודם דמגלגל עלי' מאיש אחר עוד באירוסין וכדומה אם כן כיון דהית' כבר אסורה על הבעל אין המים בודקים הבועל הזה. אך בירושלמי שמביאין התוס' ומובא במנ"ל פה דין י"ב היכא דבדקו המים אותה ולא אותו מהו ותירץ דהוא הי' שוגג והיא מזידה ולפמ"ש לא הי' צריך לזה דבדקו אותה דנטמאה מאחר קודם ע"כ לא בדקו המים אותו. אך לפמ"ש לעיל אין סתירה מהירושלמי לדברינו דבירושלמי מיירי בלא גלגל עלי' כלל ובלא גילגול אין המים בודקים אותה כלל אם כן הא דנבדקה מחמת זה אם כן אמאי לא נבדק הוא ע"כ צריך לומר שהי' שוגג ובאתי רק לעורר ודברינו אלה סותרים לדברינו לעיל דכתבנו דאם קינא לה מהרבה אנשים כולם נבדקים אך כתבנו לעורר והבוחר יבחר. וכל המנחות שאחד מד"ע היינו קמיצה ומתן כלי והולכה וזריקת הקומץ ע"ג האישים שהי' שלא לשמה אלא לשם מנחה אחרת כשירה אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות היינו מנחת סוטה אם הי' בא' מד"ע כוונה שלא לשמה המנח' פסולה ומבואר זה במס' מנחות ובר"מ פט"ו מהלכות פסהמ"ק וילפינן מקראי וע"ש בר"מ מבואר גבי חטאת דג"כ הדין כך שלא לשמה פסולה דוקא לשם קדשים אחרים דמינה מחריב וכו' אבל לשם חולין כשירה רק לא עלו לבעלים לשם חובה. ומה שיש לפלפל בזה אין כאן מקומו על כל פנים נראה דבמנחת סוטה ג"כ הדין כך דאם עשה לשם חולין כשרה רק דלא עלתה לבעלים. ופשוט דצריך להביא מנחה אחרת ואם אינו מביא מנחה אחרת אין המים בודקים כמו שמבוא' בגמ' דכל כמה דלא קרבה המנחה לא בדקו המים אף דהיא כשירה מכל מקום כיון דלא עלו לבעלים אין המים בודקים כנ"פ. ונראה דאם נפסלה המנחה באיזה פסול אחר השקאה דמביא מנחה אחרת ואף אם אין יכול להקריב ביום השקאה כגון שהשלים היום מקריב למחר וליומא אוחרי כי לא מצאתי דיהי' קפידא דיקרב המנחה דוקא באותו יום. ומ"ש הר"מ פ"ג כאן דבשעה שהמנחה על ידיה מראה הכהן המים שנאמר כו'. נראה דאין קפידא בדיעבד רק לכתחילה ועיין בכסף משנה דלא הרשים ד"ז מאין יצא לרבינו על כל פנים נראה דהוא רק לכתחילה ואין מעכב כלל כנ"ל: