מנחת חינוך · סימן שס״ב, ח׳

והנה ע"כ ביארנו לפי קוצר דעתינו הג' מחנות היינו כל העזרה מחנה שכינה וה"ה מחנה לויה וכל ירושלים מחנה ישראל והמחנות הללו כמה חילוקי' בין זה לזה. וכאן לענין טומאה יש חילוקים דקצת טמאים אסורים לכנוס למחנה שכינה בלבד ויש שנוסף עליהם איסור במחנה לויה ויש שנוסף איסור אף במחנה ישראל היינו בירושלים ג"כ היינו כל טמאי מגע אסורים רק במחנה שכינה וטומאה היוצאה מגופו אסורים אף במחנה לויה והמצורע אסור אף במחנה ישראל היינו בירושלים. ונראה דאיזה מחנה שאסור לכנוס בו הטמא עובר בעשה אם נכנס ולשון הרהמ"ח לשלח הטמאים חוץ למחנה שכינה וכן לשון הר"מ מ"ע לשלח כל הטמאים מן המקדש (עבכ"מ כאן ה"י דכוונ' הר"מ ממקום המקודש ע"ש ה"נ) נראה דהעשה רק ממחנה שכינה וע' פסחי' ס"ז וכעת איני יכול לברר זה ואי"ה במצוה שאח"ז אכתוב כל דין טמא באיזה מחנה אסור לכנוס. ומ"ש כאן הרהמ"ח דטמא מת ועכו"ם ובועלי נדות היו משלחין מן החיל ומע"נ ט"י זה הכל מעלות דרבנן ויבואר אי"ה בהלאו אח"ז. והנה לכאור' לפמ"ש לעיל בשם התוס' פסחים שם ד"ה החלונות למאי דמסקינן בב"ש שפיר יכולים משלחים לילך ולקדש ובעיר מיירי אם כן לפ"ז החומה גדול' לא נתקדש כלל אם כן מאי אמר ר"ש בר"י מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעים מגינים תחתיהם כו' הא ל"ד השערים לא נתקדשו דכל עובי החומה לא נתקדש כלל ואי דרשבר"י קאי על השערים שבב"ש אם כן [אמאי] לא נתקדשו שהרי המצורעי' יכולי' להגן בחמה כו' בשערי חומה הגדולה וצ"ל דרשבר"י אמר נהי דלא קידשו החומה שלא היו הב"ד יכולים לילך שם מכל מקום הי' להם לקדש השערים דהיו יכולים לילך ע"כ אמר מפני המצורעים לא קידשו השערים ואע"פ שעובי החומה לא נתקדש מכל מקום יכולים לקדש השערים כמו בעזרה דאסיקנא בב"ש ובחומה הגדולה נתקדשו כל השערים חוץ משער נקנור. ובמ"ש לעיל כ"פ דמחילות לא נתקדשו כלל אפילו לקדושת ה"ה ז"פ וכ"כ תוס' ביומא גבי מביתו למה פי' דיפרשוהו תחת ה"ה במחילות ושם מותר בע"ק. ומ"ש הרהמ"ח דאף בזה"ז שהמקדש שמם בעונינו אסור ליכנוס כו' כ"ה דעת הר"מ פ"ו מה' בהב"ח דקדושת מקדש וירושלים נתקדשה בימי שלמה ולא בטלה בשום פעם אף בזה"ז דקדושת מקדש וירושלים קדשה לע"ל והראב"ד חולק וס"ל דבטלה הקדושה והדברים ארוכים בכמה סוגיות וכמה דיבורי התוס' ואין כאן מקומו. ומ"ש הרהמ"ח דנוהג בזו"נ יתבאר בהלאו בעזהשי"ת דין טומטום ואנדרוגינוס בקצת טומאות. ויש עוד מחיצה וזה רק במצורעים ולא בשום טמא היינו בע"ח דאסור להיות המצורע שם ועובר בעשה ועי' מ"ל פ"ז מהבהב"ח שכ' דכל התנאים הצריכים לבע"ח כמ"ש הר"מ פי"ב מה' שמטה ה"נ כאן לענין שלוח מצורע ודחה דברי המהרי"ט ואינו ת"י כעת. גם חקר המ"ל אם השערים נתקדשו בבתי ע"ח או כמו ירושלים שלא נתקדשו מפני המצורעי' והניח בספק וכבר הבאתי במה היו מקדשין בע"ח ועמ"ל פי"ב מה' שמטה ובפ"י מה' שמטה מביא מה שמחולקים רש"י ותוס' ברכות ד"ה ע"ב רש"י סובר דגם האידנא נוהג דין בע"ח לענין שלוח מצורע דקדושת עזרא לא בטלה. אך התוס' שם חולקים וסוברים כיון דאין היובל נוהג אינו נוהג קדושת בע"ח לשום דבר אף לשלוח מצורע והרשב"א קיים דברי רש"י דוקא לשאר דברים שנוהג בבע"ח עיין ר"מ פי"ב שם הוא דוקא בזמן היובל אבל לענין שלוח מצורע נוהג בזה"ז גם כן אף בלא היובל ע"ש. ודע דדוקא בבע"ח אבל בירושלים בוודאי אינו תלוי ביובל כי ירושלים אין הקדושה מפני שמוקף חומה אדרבא אין הבית נחלט אלא היא קדוש' בפ"ע לענינים שירושלים מקודש אם כן אינו תלוי ביובל אליבא דכ"ע וז"פ אח"ז מצאתי בצל"ח ברכות שם שכ"כ ופשוט. גם נראה אם נאמר דגגות ועליות לא נתקדשו הן בעזר' והן בירושלים נרא' דגם בבע"ח לא נתקדשו גגים ועליות דכלל הוא דגגות לא נתקדשו ולפי זה לכל דיני בתי ע"ח כגון בית דנחלט אפשר דוקא בית ולא גג ולא עליה כיון דלא נתקדש כלל. אך בר"מ פי"ב מהלכו' שמטה כתב כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגגות והמרחצאות כו' (ובמקצת ספרי הר"מ איתא הגנות והוא ט"ס עבש"ס) הרי הוא כבתים כו' מבואר דנתקדש אך מבואר שם מכל אשר בעיר דיש ריבוי ע"ז היינו לענין בית דיוחלט אבל אפשר לשאר דברים דבע"ח כגון לשלוח מצורע אין הגגין ועליות נתקדשו וגם לענין מקרא מגלה אפש' לספק בהגגים והעליות ואין כאן מקומו. אך לפמ"ש דדוקא בעזרה סובר הר"מ דלא נתקדשו ובירושלים נתקדשו נראה דאף בע"ח נתקדשו לכ"ד. ודע לפמ"ש דבעזר' לא נתקדשו הגגים והעליות אפ"ל דבה"ה נתקדשו הגגים והעליות בקדושת ה"ה לפמ"ש דבעיר נתקדשו אפשר בהר הבית ג"כ אם כן יש להם קדושת ה"ה. גם נראה לפמש"ש דגגין דעזרה לא נתקדשו היינו לקדושה דעזרה אבל קדושת העיר עליהם אם נאמר דגגין בעיר נתקדשו אם כן נאמר דקדושת ה"ה יש עליהם דהם עומדים בה"ה רק קדושת עזרה אין להם אבל קדושת ה"ה יש עליהם ולא גרע מגגים דה"ה. ומחילו' שהבאנו לעיל דבהר הבית לא נתקדשו ובתים דבעזרה נתקדשו כמבואר בש"ס דדוד עד רצפת תהום קידש. ובעיר אני מסופק אם נתקדשו המחילות וגם בבע"ח ועיין בערכין דל"ב מבואר דמרבינן מערות דדינן כבע"ח והר"מ לא הביא זה פי"ב אם כן אפשר דמערות נתקדשו בירושלים ג"כ ואפשר שם יש ריבוי וכ"ז צ"ע. ודע דירושלים יש בה שתי קדושות חדא דמוקף חומה וחד קדושת ירושלים אך לענין חליטת הבית אין דינו כמ"ח מטעם המבואר בש"ס אבל לענין שלוח מצורע יש בה שתי קדושות ונ"מ אם תמצא איזה חומרא בא' אם מחמת ירושלים או מחמת קדושת ע"ח תפסינן חומרת שניהם כנ"ל. ולמ"ש לעיל דאויר נתקדש אם כן ה"ה בע"ח ג"כ האויר נתקדש ופשוט. ומח"כ דשיטת הר"מ ויבואר לקמן בעזה"י דאינו חייב כרת ולא מלקות רק מכל מקום נראה דאף בעשה אינו עובר וכן בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה דא"ח על ב"מ בעשה ג"כ אינו עובר וכן טומטום ואנדרוגינוס שראו אודם ולובן כא' דא"ח על ב"מ כמבואר בר"מ פ"ה מה' מטמאי מו"מ ג"כ אינו עובר בעשה דנפ"ל מן הפסוק מזכר ועד נקבה זכר ודאי נקבה ודאית ע"ש אם כן א"ע בעשה זו ג"כ ויתבאר אי"ה במצוה שאח"ז: