מנחת חינוך · סימן שס״ב, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומבואר במס' מע"ש דלשכות הבנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול כנגד הקודש קודש ונגד החול חול ומבואר אף על פי דיש לה פתח לחול וקודש הפתוח לחול חול מכל מקום פתח הקודש מושך עמו חלק הקודש וחלק החול אף על פי שפתוח לקודש ג"כ מכל מקום פתח החול מושך עמו חלק החול. ונראה דחלק הקודש [הוא קודש] לכ"ד אף לענין טומאה ולשחיטת ק"ק וחלק החול הוא חול לכ"ד והר"מ אינו מביא כאן ד"ז. ועי' ביומא דכ"ה דמבוא' שם דלשכת הגזית הי' חצי' בקודש וחציה בחול ושני פתחים הי' א' לקודש וא' בחול והר"מ מביא זה בפ"ה. והנה אם בנויה בחול ויש לה פתח לחול ופתח לקודש בוודאי הוא חול גמור דמה אם חציה בקודש מכל מקום חלק החול חול מכ"ש אם כולו חול רק פתוח לקודש מכל מקום כיון דפתוח לחול ג"כ ה"ל חול גמור וכן אם בנוי' בקודש ויש לה פתח לקודש ולחול הוא קודש גמור מכ"ש דחציה וק"ל. ובזה ג"כ לא קשה מה שהקשה הצל"ח מפני מה החלונות ועובי החומ' אינו קדוש לפי הסוגי' דפסחים הא פתוח לקודש. ובאמת כיון דאינו קדוש רק מחמת הפתיחה והם פתוחות לחול ג"כ דמפסיק בין עזרה לה"ה אם כן בחול ויש שני פתחים לקודש ולחול ה"ל חול גמור וז"פ. ועי' ביומא דכ"ה בתוס' שם ובד"ח ע"ב מבואר בדבריהם דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אף דאינם קודש לטומא' ולשחיטת ק"ק רק לענין אכיל' כמ"ש מכל מקום לענין ישיבה בעזרה הם קודש דאין לישב שם והמ"ל פ"ז מהבהב"ח מביא דהתו"ס וצ"ל אף למ"ד ישיבה בעזרה איסור תורה מכל מקום בלשכות אינו אלא איסור דרבנן כמו טומאה ע"ש בזבחים. והנה ע"כ כתבנו דשוים הם הגגות והעליות הן בירושלים והן במקדש דלא נתקדשו. ונתיישבתי דלע"ד הר"מ יש לו דרך אחרת דהנה הר"מ פ"ב מהמע"ש כ' שם בהט"ז בתים כו' ולא כ' כלל דין זה דגגים ועליות לא נתקדשו ואסור לאכול על הגגין ועליות מע"ש והיאך השמיט דין כזה וכ' שם והחלונות והעובי החומ' כלפני' וד"ז דגגים לא כ' כלל וגם ד"ז דהחלונות ועובי החומה כלפנים מבוא' בפסחים דהם בכלל גגות רק בבר שורא והר"מ לא הביא זה כלל והכסף משנה עמד בזה על הר"מ. אך תמהני על הראב"ד דבפ"י מהבהב"ח גבי עזר' כ' הר"מ דהחלונו' ועובי החומה כלפנים כ' שם הראב"ד בהשגות ז"ל א"א אף אלו בשווין לקרקע העזרה ומשכחת לה בבר שורא עכ"ל והא מע"ש הוא קודם ולמה לא הגיה שם הראב"ד דדוקא בב"ש דשוה לקרקע העיר והמתין ע"כ וכן בפ"י מהמעה"ק מביא לענין ק"ק ומעשר דנאכלין בכל העיר ומביא ג"כ דהחלונות ועובי החומ' כלפנים ומביא רק במשך העיר ולא הביא ד"ז דאסור לאכול על הגגו' והעליות וג"כ לא הביא ב"ש אף דראש החומה והחלונות הם בכלל גגות וג"כ לא הגיה שם הראב"ד כלל בב"ש כמו בפ"ו מהבהב"ח. ובפ"ח מהק"פ כ' הר"מ דגגים ועליות אינם בכלל בית ואין ענין לזה דשם תלוי בבית אחר ומבית לבית ג"כ אסור ע"ש וגם על הש"ס דפסחים ק"ל דמקשה על רב דאמר גגים ועליות לא נתקדשו מהמשנ' דחלונו' ואמרינן שם בשלמא חלונות משכחת לה דשוה לקרקע העזרה אלא חומה כו' והנה במשנה החלונות כולל הן מעיר והן בעזרה ערש"י וכ"כ הר"מ בכל אלו המקומות והקושיא הוא הן מהעיר והן מהעזרה והיה צ"ל בשלמא חלונות משכח' לה ששוים לקרקע היינו בין בעיר והן בעזרה ולמה אמרינן דשוה לקרקע העזרה נראה דמיירי מעזרה לחוד וגם התירוץ על חומה מתרץ בב"ש כדאמר ר"א ויאבל חיל וחומה וזה בעזרה הוא עיין ר"מ פ"ה ה"ג וחומה זו היא חומת העזרה ובוודאי הוא באיזה מקום ולפי זה אינו מתרץ על מה שבעיר הוא כלפני' וכ"ז צ"ע. ועוד קשה דמביא בש"ס כאן ברייתא דגגין הללו אין אוכלים שם קדשי קדשים ואין שוחטין ק"ק כיון דלא נתקדשו אף בעיר אם כן אין שום קדוש' עליהם אף קדושת העיר והל"ל על כל פנים סתם אין אוכלים קדשים וקק"ל ג"כ בכלל ולמה פרט קדשי קדשים הנאכלים בעזרה. ע"כ נ"ל דזה אמת דרב סובר דגגים ועליות לא נתקדשו הן בעזרה והן בעיר מדמקשה עליו מדידיה אדילי' דהוא כזיתא דפסחא והללא פקע איגרא והיו אוכלים פסח על הגג ומתרץ דאכלי בארעא ע"ש אבל באמת משנה מפורשת דלא כרב ומבואר דגגים ועליות בירושלים נתקדשו והוא בפ"ג דמע"ש מבואר שם דאילן שעומד בפנים ונופו נוטה לחוץ כו' מכנגד החומה ולפנים כלפנים ומובא במשנה במכות די"ב וכ' שם תוס' ד"ה אילן כו' תימה דבפכ"צ אמרי' דגגות לא נתקדשו וא"כ מע"ש אין אוכלין על האילן ותי' וי"ל כו' עי"ל דמיירי אפילו באילן שענפיו מרובים ואויר ירושלים כירושלים וכ' שם המהרש"א ר"ל דל"א לא נתקדשו הגגים רק בגגי העזרה דלא הוי כעזרה אבל הכא אויר ירושלים כירושלים כו' אם כן מחלקים התוס' בין גגות ירושלים ובין גגות העזרה דהמשנה סובר דגגו' ירושלים נתקדשו ובפכ"צ מיירי בגגות העזרה. והמ"ל פי"א מה' שגגות מביא דהתו"ס הנ"ל וד' המהרש"א ותמה מאוד על המהרש"א הא בפכ"צ מבואר דגם גגי ירושלים לא נתקדשו דמקשה מהא דזיתא דפסחא פקע איגרא ומתרץ כו' ואין זה תימה דבאמת דרב סובר כן רק התוס' כ' דהמשנ' בע"כ סובר דנתקדשו גגי ירושלים כיון דמבואר דאוכלין על האילן ורב פליג על המשנה וכ"פ מצינו בגמ' דרב תנא הוא ופליג עי' כתובות ח' ומקומות הנרשמים שם ולא קשה למה לא מקשה על רב מהמשנה דכ"פ לא נוכל להקשות על רב דתנא הוא ופליג עי' במקומות הנ"ל אדרבא הש"ס מתמה על המקשה על רב דאמרי' מתני' מקשי על רב, רב תנא כו' ובתחלה מקשה דרב אדרב דהוא בעצמו סותר דבריו אבל מהמשנה ידע הש"ס דהוא דלא כרב ולא רצה להקשות על רב כי רב לא ס"ל כהמשנה ואח"ז דמקשה הש"ס על רב היינו לברר אם המשניות והברייתות סותרים לדברי רב או לא ומסקנא דכל הנהו לא סתרו לדברי רב בעזרה וכולהו סברי דעליות וגגות לא נתקדשו בעזרה כרב ובזה מדוקדק הברייתא שם דגגין הללו אין אוכלים שם ק"ק כו' היינו דדוק' בקדושת העזרה לא נתקדש אבל על כל פנים קדושת ירושלים עליהם דקדושת ירושלים הוא על הגגות ג"כ אם כן אוכלים קק"ל ע"כ הש"ס דמקשה על רב ממשנה השנוי שם דהחלונות כו' עיקר הקושיא מהעזרה דבעיר ידענו דהמשנ' פליג על רב ומעזרה מקשה ומתרץ ג"כ דמיירי דשוה לקרקע העזר' ובעזר' סובר המשנה כוותי' ע"כ נקט דוקא העזרה כי בעיר בוודאי משנ' זו כמו משנה דמע"ש דנתקדשו גגים וגם בחומה אוקמי' בב"ש היינו בעזר' מדר"א אבל על העיר אינו מתרץ כלל כי ידוע דהמשנה לא ס"ל כרב בעיר ממשנה דמע"ש ורב פליג. ועתו"ס שבועות די"ז ע"ב ד"ה ואין הקשו אמאי נקט דעל הגגים אין אוכלים ק"ק הא גם קק"ל אינם אוכלים דלא נתקדשו כלל ובאמת לדבריה' ניחא כמ"ש דקדושת ירושלים עליהם ובירושלים נתקדשו גגים ג"כ ובזה מבוארים פסקי הר"מ והראב"ד ג"כ מודה לו וסובר דגגים ועליות שבעזרה דרב ס"ל דלא נתקדשו ואין סתירה לדבריו אדרב' בברייתא מבואר ג"כ הגגים הללו אין אוכלים כו' ופוסק הר"מ כן בפ"ו מהבהב"ח וכ' שם החלונות ועובי החומה כלפנים ובאמת הוא כמו גגות והש"ס מוקי לה בשוה לקרקע העזרה וע"ז השיגו הראב"ד א"א אף זה בשוה לקרקע העזר' כו' היינו כמו דמוקמינן שם אבל בה' מע"ש מביא סתם דאוכלים בכל העיר ולא כ' דאין אוכלים על הגגות כי ס"ל כהמשנה ולא כרב ע"כ כ' שאוכלים בכל משך העיר וממילא נשמע דקדוש עד לרקיע ומביא דהחלונות ועובי החומ' נתקדשו והיינו אף דהוא חוץ למקום הקידוש כי לא הלכו הב"ד לשם מכל מקום קדוש כמ"ש התוס' בפסחים ובשבועות וממילא החלונות וראש החומה ג"כ נתקדשו כי הגגים והחלונות בעיר נתקדשו ע"כ לא השיגו הראב"ד דאיירי בב"ש כי בעיר א"צ ב"ש וכן פ"י מהמע"ק אינו מביא גגות כי באמת נתקדשו והחלונות ועובי החומה נתקדשו ג"כ ובתורת גגים בעיר הוא קדוש ע"כ לא השיגו הראב"ד דאיירי בב"ש כי בעיר א"צ ב"ש רק גבי עזרות דכ' הר"מ דגגות לא נתקדשו ואח"ז כ' החלונות כלפנים והשיגו הראב"ד שפיר כיון דגגי העזר' לא נתקדשו צריך לאוקמי בב"ש ע"כ כ' דגגים הללו אין אוכלים ק"ק כו' נהי דאין עליה' קדושת העזרה על כל פנים קדושת ירושלים עליהם ונתברר פסקי הר"מ כהוגן דסובר כד' התוס' במכות וגם הראב"ד סובר כן דיש חילוק בין גגות העזרה דלא נתקדשו בקדושת העזרה ובין גגי ירושלים דנתקדשו בקדושת ירושלי' כנ"ל בעזהשי"ת ברור ואמת בדעת הר"ם והראב"ד.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.