מנחת חינוך · סימן שס״ב, ה׳

אך מבואר במס' מע"ש פ"ז מ"ז לענין אכילת מע"ש בתי הבדים שפתחיהן לחוץ כו' או פתחיהן לפנים כו' סוברים ב"ה מכנגד החומה ולפנים כלפנים ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ מבואר שם דבירושלים לא אזלינן בתר פתחיהן כלל ואף הפתוחות לחול מכל מקום כנגד לפנים דינו כלפנים ועתוי"ט כתב דצריך לחלק בין ירושלים למקדש כבמשנה שלאחריה דיש חילוק ואזלינן בתר פתיחתן ע"ש אם כן לפנים מבואר דרק במקדש אזלינן בתר פתיחתן ובשאר מקומות לא אם כן כאן בה"ה ובירושלים לא אזלינן בתר הפתיחה כלל רק בתר הבנין האיך נבנה אם כלפנים ובחוץ כלחוץ ע"ש ברע"ב שכתב הן למע"ש והן לאכילת ק"ק אם כן לענין טומאה ג"כ כן. והר"מ פ"ב מה' מע"ש הט"ז כתב וז"ל בתים כו' שפתחיהם לפנים מן החומה וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים פי' ומכנגד החומה ולחוץ אין אוכלים שם ואין פודין שם להחמיר חזינן דפתיחה לקודש היא רק מספק ואח"ז כתב היה חללן לפנים ופתחיהן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ כו' ומכנגד החומה ולפנים אין אוכלין ואין פודין להחמיר ולא אזלינן בתר הפתיחה כמו כאן בפתוחות לחול אף על פי שבנויות בקודש היא חול ודברי הר"מ הם עפ"י הירושלמי ע"ש בכ"מ ע"כ יש חילוק בין עזרה לירושלים אם כן כאן לענין טומאה אפשר ג"כ כן דבנויות בירושלים אם פתחיהן לחוץ אזלינן בפנים להחמיר מספק לענין טומאה ואם פתחיהן בפנים כנגד החוץ הוא ספק אף על פי שאינו תופס כלל לענין טומאה בפתוחות לקודש בעיר תופס כמו מע"ש וק"ק ואפשר גם כן לענין ה"ה גם כן הדין כן ולא אזלינן בתר הפתח רק בעזרה כמבואר במשנה. ולפי זה מחילות בה"ה שפתוחות לחול היינו לה"ה היה ג"כ מחויב להיות לחומרא ומספק יש לו להיות קדושת ה"ה ומהגמרא נראה דהוי חול גמור וצ"ע בכ"ז. ומבואר כאן בר"ם לענין מע"ש דהחלונות ועובי החומה כלפנים מבואר דאוכלים שם מעשר ובפ"י מהמעה"ק לענין אכילת ק"ק כתב גם כן כן ול"ק קושית הצל"ח שהבאנו דמקשה הא דמקשינן בגמרא אמ"ד דגגות ועליות לא נתקדשו מהחלונות ועובי החומה הא פתוח לקודש ע"כ היא קודש ובאמת דמיירי מחומות ירושלים ג"כ כמו שפסק הר"מ וכפירש"י במשנה ובפתיחה לירושלים וחלל מבחוץ פסק הר"מ דאין אוכלים דהוא רק ספק ואם כן היאך מבואר דהוי כלפנים נראה דאוכלים ע"כ מתרץ בבר שורא ע"ש וז"פ ועיין לעיל מצוה ט"ו ובר"מ פרק ט' מהק"פ. ומבואר בזבחים דנ"ו אריא"ש אין חייבין משום טומאה אלא על אורך קפ"ז על רוחב קל"ה תני תנא קמיה דר"נ כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה א"ל הכי אמר רבא כגון זה אוכלים ק"ק ושוחטין קדשים קלים וחייבין משום טומאה ואמרינן למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים ופירש"י והיאך מצי למעטינהו ואלא למעוטי לשכות כו' וקשה לי דהרי סברת המקשן היה דממעט חלונות ועובי החומה היינו כיון דאר"י א"ש והתנא קמיה דר"נ דא"ח אלא על קפ"ז על קל"ה ע"כ ממעט החומה של עזרה והחלונות שבחומה דהחומה היא חוץ לקפ"ז אמה דהעזרה עד החומה היא קפ"ז כמבואר במס' מדות ובר"מ פ"ה מהבהב"ח אם כן מאי מקשה הא תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים חזינן דנתקדשו הא בפסחים בסוגיא מקשינן על רב מהמשנה דחלונות ועובי החומה כלפנים ורב ס"ל דגגים ועליות לא נתקדשו ומסקינן בבר שורא ופירש"י חומה קטנה לפנים מחומת העזרה דשוה לקרקע העזרה ובהכי מיירי המשנה דנתקדשו דהם כלפנים ובוודאי צ"ל דלפנים היתה דחוץ לחומה לא נתקדש כלל הן בעזרה הן בעיר עתוס' סוגיא זו ד"ה החלונות ותוס' שבועות דט"ו ע"ב ד"ה אמטו אם כן מאי מקשה דבאמת הבר שורא והחלונות של הבר שורא הי' לפנים מחומת העזרה והי' בתוך משך הקפ"ז ור"י א"ש ור"נ ממעטין החומה הגדולה דסברי דלא נתקדש אלא קפ"ז אמות והחומה היא אחר קפ"ז אמה לא נתקדשה והמשנה הא אוקמיה כאן בבר שורא לפנים מן החומה בתוך משך הנ"ל וא"ל מן החלונות לבד מקשה דבפסחים אמרינן בשלמא חלונות משכחת לה דשוה לקרקע עזרה אלא עובי החומה כו' ומתרץ בבר שורא וע"כ לא אצטריך לאוקמי' בבר שורא רק מחמת הקושיא של עובי החומה אבל החלונות אפילו בחומה גבוה של העזרה נתקדשו. ז"א חדא דזה דוחק דהש"ס אמר עובי החומה בכלל המיעוט ומקשה ג"כ מעובי החומה ונאמר דהקושיא רק מהחלונות ועוד דהתם בפסחים דמקשה על רב אמרינן שפיר דמחלונות לא היה קושיא כ"כ והי' יכול לתרץ בשוה כו' רק מחומה קשיא וע"ז מתרץ בבר שורא ועכשיו דמשני בב"ש שוב לא קשה מחלונות ג"כ דהחלונות ג"כ מיירי מחלונות דב"ש וע' תוס' פסחים שם לתי' שני מבואר ג"כ דהחלונות היה ג"כ בב"ש מכל מקום לרב באמת הדין כן בחלונות של החומה עצמה אם שוה לקרקע העזרה אבל שמואל והתנא דר"נ דהי' קבלה בידם דא"ח אלא על קפ"ז אמה שפיר יכולים לתרץ המשנה דהחלונות ועובי החומה היינו בב"ש דבלאו הכי העובי מוכרח להיות בב"ש א"נ כל המשנה החלונות ועובי החומה מיירי בב"ש והב"ש הוא בתוך משך קפ"ז אמה כמ"ש. ואף אי נימא דשמואל לא ס"ל כהא דרב דגגים וא"צ לאוקמי בב"ש מכל מקום מחמת קושיא זו שהקשו על שמואל נתרץ בתירוץ זה דאיירי בב"ש וא"כ מאי מקשה הש"ס תנינא מהמשנה דאם שמואל והתנא ס"ל כרב ע"כ צריך לאוקמי בב"ש ואם לא ס"ל כרב יכולים לאוקמי בב"ש ובפרט מן התורה נימא דלא ס"ל כרב דבפסחים מקשה הש"ס על רב ומתרץ מבואר דס"ל דהלכ' כן ומה"ת נא' דפליגי עליו שמואל והתנא אם לא מצינו בפירוש. ע"כ נלע"ד דזה ידוע דהקידוש תלוי בב"ד ובאורים כמבואר בשבועות ואם רצו יכולים לקדש אפילו גגין ועליות כמו שמוסיפין על העיר והעזרה ודהע"ה קידש רצפת עזרה עד התהום כמ"ש ובה"ה מחילות לא נתקדשו ואם היו רוצים היו מקדשים ורב אמר כי גגים ועליות לא נתקדשו היינו שהב"ד לא קידשו דכך הי' הקבלה בידו שהב"ד לא הלכו על הגגים ועליות לקדש רק על עליות של היכל קדשו הב"ד כיון דהכל בכתב מיד ה' כו'. והנה מה שמקשה על רב מחומה והחלונות דמבואר כלפנים הי' יכול לתרץ דאפשר הב"ד קדשו החומה וא"א לילך שמה כמ"ש תוס' שבועות אך דמתרץ דמשכחת לה ג"כ בב"ש ובאמת הוא דוחק קצת דלא מצינו במס' מדות דהי' בר שורה בעזרה וכן לא ראיתי ד"ז בר"מ הבהב"ח בציור המקדש והגמרא שמביאה ראי' לזה דכתיב ויאבל חל וחומ' ואר"א ואיתימא ר"ח שורא ובר שורא אם כן מוכח דהי' בעזרה ב"ש וער"מ הבהב"ח פ"ה דכ' לפנים מחומת ה"ה הי' הסורג ולפנים מן הסורג הי' החיל ועליו הוא נא' בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה הרי הר"מ מפרש פ' זה על החיל והחיל הי' הרבה קודם עזרת ישראל דלאחר החיל הי' ע"נ ואח"ז עזרת ישראל. וראיתי בכ"מ שמרשים ע"ד הר"מ שכ' ועליו נא' ויאבל חל כו' פ' כיצד צולין ואיני מבין כלל דהר"מ כ' על החיל ובפכ"צ אר"א דקאי על ב"ש לפנים מחומת העזרה ואינו ענין זל"ז וגם המרשים בעל עין משפט מרשים על מימרא זו ר"מ פ"ה ה"ג ובאמת מה ענין החיל להב"ש ורחוקים הרבה זה מזה ומצאתי בתי"ט פ"ב דמדות עמד בזה על הכסף משנה שאדרבא מד' הש"ס סתירה לדעת הר"מ ע"ש אך בוודאי מצא הר"מ באיזה מקום ע"כ נלע"ד כיון דשם בזבחים סוגית הש"ס בפשיטות דהחלונות ועובי החומה נתקדשו ולא בר שורא כמ"ש דחה הר"מ סוגיא זו משום סוגיא דזבחים חדא דהוא דוחק לאוקמי בב"ש שלא מצינו שהי' כלל אך מהראי' דר"א ויאבל כו' ובאמת הוא מצא באיזה מקום דקאי על החיל ע"כ ראה הר"מ הסוגיא דזבחים ופ' כסוגיא דשם כאן לענין עזרה ולענין העיר במע"ש ובפ"ט ממעה"ק לענין ק"ק ובפרט על האוקימת' בב"ש צ"ל דהי' בחומו' ירושלים ג"כ ב"ש דסתמא מבואר במשנה דחומה וחלונות כו' בין דעזרה ובין דירושלים ערש"י ע"כ סובר הר"מ כפשטא דמתניתין דחומה וחלונות נתקדשו ואין סתירה על רב דאמר גגין לא נתקדשו דכל הגגים לא נתקדשו וחומת עזרה וחלונות היה קבלה בידם שהי' בדעת הב"ד לקדש ולילך לשם לא היו יכולין לילך על ראש החומ' או על החלונות. הכלל דהי' נראה להר"מ מסוגיא ש"ס דזבחים דהוא כפשטא דמשנה דעובי החומ' והחלונות נתקדשו ע"כ פוסק הר"מ כן בכל הנהו דוכתין ואזלה לה השגת הראב"ד כאן כנ"ל.