בזה"ז אין מעריכין כו' תעקר כו'. ודעת הרהמ"ח דזה מדינא אבל מתקנתא הוא כשמואל דיפדה על ש"פ ול"ד ש"פ אלא ד' זוזי לפרסם כו' וכ"ה בר"מ פ"ח כאן ודעת התוס' ערכין ובכ"מ דתקנתא דשמואל הוא במקרקעי דיוכל לבא לידי תקלה אבל במטלטלין אוקמוה אדינא דירקבו ועמ"ש לעיל בח"ז דעת תוס' בתמורה ומנחות דדין דשמואל דהקדש נפדה בדיעבד פחות משוויה אפילו בפרוטה היינו בבעה"ב שהקדיש והוא עצמו הפודה אבל אחר הפודה ל"מ בפחות משווי' ע"ל פרשת בא אם כן ה"ה בזה"ז ל"מ אחר הפודה פחות משווי' ועיין בט"א מגלה סוגיא דתשעה וכהן ולעיל מצות פ"א:
מנחת חינוך · סימן ש״נ, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.