מנחת חינוך · סימן ש״נ, א׳

לדון בערכי אדם כו'. דיני מצוה זו עיין ר"מ ה' ערכין וחרמין מפ"א עד פ"ה וכ"ה בקיצור. האומר ערכי עלי או ערך פלוני עלי נותן הערך לפי שנות הנערך והוא קצוב בתורה ונותן לא פחות ולא יותר והדמים הללו של ערכין הוא לבדה"ב ונופל ללשכה שהיתה במקדש מוכנת לקדשי בד"ה ומ"ש הרהמ"ח כאן דנותן לכהן היינו הגזבר אבל אינו ממון כהן כמו שכתב אח"ז דהם לבדה"ב. ואין חילוק בין הנערך נאה או כיעור אפילו יש בו כל מום נותן לפי שניו. ושניו כ"ה עד בן שלשים יום ויום השלשים בכלל אין לו ערך כלל ומשנכנס ליום ל"א יש לו ערך כמבואר בתורה ואם מבן חודש כו' ומבואר בש"ס דילפינן דיום שלשים כלמטה ע"ש. והנה גבי פדיון הבן נמי הדין כן דביום ל"א פודין ולא קודם דכתיב ג"כ מבן חודש ועס"י ש"ה ביו"ד דדעת הב"ח והש"ך דיכול לפדות אחר כ"ט י"ב תשצ"ג דאז עבר החודש ומה שמבואר בש"ס כ"פ למ"ד יום היינו חודש עש"ך שם סקי"ט. אם כן נ"פ דה"נ לדעתם אחר כ"ט י"ב תשצ"ג יש לו ערך עש"ס כאן והם הביאו דדעת ס' יראים כ"ה ועיין מגן אברהם סי' של"ט סק"ח השיג עליהם בזה. ומבן חודש עד מלאת לו חמשה שנים מיום הלידה ויום האחרון ג"כ כלמטה נותן הערך אם הנערך זכר נותן חמשה שקלים ואם הנערך נקבה נותן ג' שקלים ומשנכנס בשנת שש עד מלאת עשרים שנה הזכר הוא עשרים שקלים ונקבה עשרה שקלים ומשנכנס לכ"א עד תשלום ששים שנה ערך הזכר חמשים שקלים ונקבה שלשים שקלים ומן ששים שנה עד למעלה ערך הזכר ט"ו שקלים ונקבה עשרה שקלים ויש שאינו אומר ערכי או ערך פ' רק אמר ערך עלי סתם נותן כפחות שבערכין היינו שלשה שקלים כ"ה בש"ס ור"מ ועתו"ס ערכין ד"ד ע"ב ד"ה וכמה וכו' כתבו דדוקא באומר ערך סתם אבל באומר ערך זכר נותן ה' שקלים פחות שבערכין בזכר וז"פ ולא הוצרך הר"מ לפרש ויש חילוק בין האומר ערכי או ערך פלוני ובין אמר ערך עלי ויתבאר בעזהשי"ת לקמן והכל מעריכין כל איש מישראל הן איש והן אשה והן טומטום ואנדרוגינוס ועבד וכו' וכשיהיה לו מעות יתן ומופלא סמוך לאיש ג"כ מעריך וחייב לשלם שהרי נדריו קיימין כ"ה בש"ס ובר"מ כאן פ"א ואם מופלא סל"א מן התורה או מדרבנן עיין ר"מ פי"א מה' נדרים פוסק דהוא מן התורה ועראב"ד פ"ב מה' נזירות.