מנחת חינוך · סימן של״ז, ג׳

ולאו זה נוהג בכל אישי ישראל אך ישראל שהונה את העכו"ם א"ע כלל בלאו הזה דעמיתך ואחיו כתיב כ"ה בר"מ ובש"ע מהש"ס דבכורות ועכו"ם לעכו"ם או עכו"ם לישראל וודאי אסור וחייב עליו מיתה כי הוא בכלל גזל או דינין שנצטוו עליהם. ומבואר כאן בר"מ וש"ע דעכו"ם שהונה את ישראל מחזיר האונאה לא יהי' זה חמור מן ישראל. והנה עכו"ם לעכו"ם דקיימא לן גבי גזל דאפילו על פמש"פ נהרג עיין ר"מ פ"י מה' מלכים אם כן אף כאן כן או באינה לישראל ג"כ חייב מה"ט. אך אפשר דוקא אם היה שתות על כל פנים דהוי אונאה רק מחמת פמש"פ דאינו ממון ובעכו"ם הוי ממון אבל בפחות משתות תליא בספיקו של הרא"ש שהבאנו לעיל אם הוא מטעם מחילה אם כן כאן חייב כמו פמש"פ שגזל מישראל אע"ג דמחל מכל מקום נהרג אך אם הוא היתר גמור כיון דהוא בדרך מו"מ עיין בדבריו אם כן אין איסור כלל בעכו"ם ג"כ הן עכו"ם לעכו"ם והן עכו"ם לישראל. והנה מ"ש דעכו"ם שאינה לישראל יחזיר לא כ' בשום מקום כגון גבי גזילה או גניבה ד"ז ועבמ"מ כ' דיצא לרבינו מפ' השוכר בע"ז גבי הלוקח גרוטאות כו'. והנה ד"ז צריך חקירה דב"נ כיון שח"מ אי צריך להשיב ע"ש גבי ב"נ נהרג על פמש"פ ולא ניתן להשבון ברש"י ובתוס'. והנה אף אי נימא דקרקעות ודומי' נתמעט מהלאו מכל מקום נ"פ דוקא בישראל הוא גזירת הכתוב אבל בעכו"ם דהוא בכלל דינים בוודאי אין חילוק ונהרג על אונאת קועו"ש ג"כ אך אינו משיב כי גם בישראל לא ניתן להשבון. ובחליפין דעת הר"מ דכלים בכלים אין בהם אונאה ופירות בפירות שייך אונאה עבש"ע ובראב"ד ובמ"מ ולחם משנה ובשכירות מטלטלין שייך ג"כ אונאה. ומבואר בר"מ ובש"ע דהשוכר את הפועל אין בו דרך אונאה דהו"ל דין עבד ועבדים אין בהם אונאה ובקבלן יש דיעות ע"ש מבואר דבעבד עברי פשיטא דל"ש אונאה דהוי כע"כ דאתקש לקרקעות ועיין כסף משנה כתב אע"ג דוהתנחלתם בע"כ כתיב מכל מקום גם זה כיון שיש שם עבד עליו אין לו אונאה עיין מ"ל ובש"ך ח"מ סי' צ"ה סקח"י ובאו"ת שם אי ע"ע דין קרקעות למו. וכבר הבאתי לעיל דאונאה בכלל גזל להר"מ אם כן עוברין על ג' לאוין כמו בגזל עיין ר"מ ספ"א מה' גו"א והארכתי לעיל בח"ז קצת באלו הלאוין. ופשוט דלאו זה דאונאה שייך אם מאנה לחרש או לקטן בענין שמעשיהם קיימים ובענין שאין מעשיהם קיימין אלא מדרבנן עס"י רמ"ג מכל מקום שייך הלאו מן התורה וק"ל ועקצה"ח סי' רכ"ג מביא בשם ריטב"א קדושין ח' המוכר שוה חמש בשש ולהאי לוקח שוה שש אין בו אונאה דבתר דידיה אזלינן מהש"ס דר"כ גברא רבה הוא ובקצה"ח הניחו בצ"ע: