שלא לעשות מלאכה כו'. אבל ברוכי לא מברכינן אחר שהוא באמת יום מועד אחר דבקיאין בקביעי דירחא כו' נראה מדברי הרהמ"ח דבזמן הראי' שלא היינו בקיאין ובמקום שלא הגיעו השלוחין היו ג"כ מברכין כי הוא ספק דאורייתא. ובאמת דעת הר"מ בה' מילה ובחנוכה והדברים עתיקין דעל שום ספק דאורייתא אין מברכין חוץ מס' י"ט שני דלמא אתי לזלזולי ביה וע"ש שמביא ראיה מכאן דברוכי לא מברכינן והוא בכ"מ ה' מילה בתשובתו לחכמי לוניל וכאן ל"ש זלזול כי אדרבא הוא זלזול בי"ט של השמיני ג"כ ע"כ אפילו בימי הראי' לא היו מברכין וע"ל בחיבורי שדברנו קצת בענין זה ועיין ברי"ף ובריטב"א על סוכה ואין להאריך כאן בשיטות אלו:
מנחת חינוך · סימן שכ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.