מנחת חינוך · סימן ל״ב, ס״ב

כז) המכה בפטיש הכלל כל גמר מלאכה ה"ז תולדת מב"פ וחייב כיצד המנפח בכלי זכוכית ה"ל מב"פ והוא בש"ס דע"ד ופשוט כיון דעי"ז נעשה כלי חייב משום בונה ג"כ לדעת הר"מ והרבה ראשונים כמש"ל והתוס' דע"ז ד"ה חבית' הקשו זה לשיטתם דעל עשיית כלי חייב משום בונה מגמרא זו היינו דמבואר דחייב משום מב"פ. אבל להר"מ דס"ל כן בודאי צ"ל דחייב שתים כמש"ל משום בונה ומשום מב"פ והצר צורה בכלי שהוא עומד לנאותו אפילו כ"ש מהצורה חייב משום מב"פ כן מבואר כאן ודק"ג. המגרר כ"ש חייב. העושה נקב בין בעץ או במתכות או בבנין או בכלי חייב משום מב"פ והוא שעשוי הפתח להכניס ולהוציא וכבר כתבתי לעיל דלהר"ם חייב משום בונה גם כן או בלול המחובר לקרקע אך בכלי א"ח בכה"ג רק משום מב"פ ולא משום בונה דאין בנין בכלים ע' לעיל. המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה וכו' ה"ז חייב משום מב"פ שזו מלאכת הרופא ואם להוציא ממנו ליחה שבה ה"ז מותר עכ"ל ודעתו אם לעשות לה פה חייב משום מב"פ ועיין כסף משנה הביא בשם הרמ"ך שתמה מאי מב"פ שייך וכו' וה"ל לפרש משום בונה כפירש"י עכ"ל ובאמת ברש"י פ' האורג דק"ז ד"ה חייב כתב שני הפירושים משום בונה או משום מתקן כלי ומ"ל לתקן כלי או לתקן מכה עכ"ל הרי שכתב משום מתקן וזה הוי מב"פ עיין ר"מ פכ"ג ותראה דכל תיקון ה"ל מב"פ אם כן דעת רש"י גם כן כ"ה וכן אם נאמר דפתח המכה משום בונה או מב"פ ל"ד ה"ה בכל בע"ח אם מפיס מורסא בשביל פה חייב או משום בונה או משום מב"פ דמב"פ ודאי שייך אך משום בונה ערש"י כתובות ד"ו ע"ב גבי מפיס באדם מורסא בד"ה חייב כתב שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבע"ח דכתיב ויבן את הצלע כ' רש"י בבע"ח אף דהאי קרא באדם כתיב נראה לרש"י דאין חילוק ובכל בע"ח שייך בנין ע"כ בבע"ח נמי דין זה וברור. ונראה לענין דינא חייב שתים משום בונה ומשום מב"פ דהוי שניהם לדעת רש"י כנ"ל ואפשר גם הר"מ מודה דבונה שייך ג"כ דבסוגיא בכתובות גבי דם מפקיד פקיד נראה דפתח משום בונה ולא יחלוק הר"מ ומב"פ ל"ש התם ע"ש. וד"ז להוציא ליחה דפטור עבמ"מ שתמהו על הר"מ למה פטור כיון דהר"מ ס"ל כר"י משאצל"ג חייב ובגמרא מבואר דד"ז אליבא דר"ש ועבמ"מ דהר"מ לא ס"ל משום בונה רק משום מב"פ וכשהוא מוציא ליחה ל"ש גמר מלאכה. וכבר כתבתי דהר"מ מודה דגם חייב משום בונה דנראה כן בכתובות ועיין תוס' בכ"מ מענין זה והוא אריכות ואין כאן מקומו ועמ"מ עוד תירוץ.