כו) הסותר לשון הר"מ הסותר כ"ש חייב והיא שיסתור ע"מ לבנות ע"כ הכלל כל שמחייב משום בונה הסותר ד"ז חייב משום סותר. ונ"פ דל"ד ע"מ לבנות אלא העיקר שלא יהי' דרך השחתה שהוא מקלקל כמבואר לפני זה גבי הקורע ע"מ לתפור וה"ה הקורע בחמתו חייב וכ"נ מסוף דבריו שכ' סתם והוא שיתכוין לתקן היינו איזה תיקון שיהי' ועיין דל"א סותר ע"מ לבנות במקומו וכו' אך הר"מ לא ס"ל כר"י ע' בפ"א ע"כ פשוט באיזה תיקון שיהי' חייב משום סותר ולפי זה השובר כלי בשבת בחמתו או בענין דהוי תיקון חייב משום סותר כיון דעושה כלי חייב משום בונה להר"מ ולרוב ראשונים אם כן שובר הוי סותר ואם הוא ע"מ לתקן חייב משום סותר וכן מבואר בסותר עץ תקוע וכו' דה"ל כלי וז"פ וערשב"א שבת דקמ"ו ושו"ע או"ח סי' שי"ד ובאחרונים באריכות בענינים אלו:
מנחת חינוך · סימן ל״ב, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.