כג) התופר שני תפירות חייב והוא שקשר ראשי החוט התפירה ולא תשמט אבל אם תפר יותר מב' תפירות חייב אפילו לא קשר שהוא מתקיימת וכ"ה בגמרא דתופר אינו אלא בקשר ובכ"מ מביא בשם הרמ"ך שתמה למה א"ח שתים משום תופר ומשום קושר ובאמת הר"מ לשיטתו דוקא בעשה מעשה אומן והקשר הזה מיירי בלא קשר מעשה אומן ועתוי"ט במשנה דאבות מלאכות. והמותח חוט של תפירה חייב מפני שהוא מצרכי התפירה ועיין ברש"י המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים ה"ז תולדת תופר ועד"ז דמדבק לא הרשימו הרב המגיד והכסף משנה מקורו ועב"י מה שפי' המותח כו' ובס' ח"א תמה ע"ז וכתב שהר"מ סובר ג"כ כפירש"י אך שכ' הטעם דהוי מצרכי תפירה ע"ש וג"כ כתב על הרמ"ך כמ"ש וע"ז דמדבק א"י השיעור כי ל"ש שתי תפירות ונראה דבכ"ש חייב אם הוא מתקיים. ואני מסופק בתופר תפירה א' שא"ח אם תופר תפירה אחת במק"א ותופר תפירה שני' במקום אחר באותו בגד אם הוי כב' תפירות או אפשר דבמק"א צריך ב' תפירות וכן לענין כלאים וצ"ע. ובשני בגדים נ"פ דאינו מצטרף כי תפירה א' לא נחשב כלום כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן ל״ב, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.