מנחת חינוך · סימן ל״ב, ל״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

יא) האופה ובכלל אופה מבשל ובמשכן היו מבשלין סממנים ותנא סדרא דפת נקט האופה דהם א' כ"ה בגמרא ושיעור האופה כ' הר"מ כגרוגרת כי אוכלים השיעור בהוצאה ג"כ כגרוגרת וידוע דדרך הפת לתפוח ע"י האפיה והנה אם נאמר דנתפח לאו כלום הוא לענין שבת ג"כ ודאי צריך כגרוגרת בצק אבל לדעת הרשב"א שהבאתי לעיל דשיעור שבת חייב בנתפח יש לספק ג"כ כנ"ל לענין טחינה אם צריך כגרוגרת בצק דע"ז חייב או אם דסגי אם השיעור נעשה ע"י האפיה אף שהי' בצק פחות מגרוגרת כיון שע"י אפיה נעשה כגרוגרת חייב וצ"ע וכן המבשל מאכל שיעורו ג"כ כנ"ל והמחמם מים כ' הר"מ דהשיעור כדי לרחוץ אבר קטן ובאמת גבי הוצאה מבואר במשנה פ' המוציא מים כדי לשוף בהם את הקילור והר"מ פח"י כ' כדי לרחוץ פני מדוכה והוא עפ"י הירושלמי עבהה"מ שם אבל שיעור זה במחמם מים כדי לרחוץ וכו' מנ"ל וכבר השיגו הרמ"ך מובא בכ"מ דכ' דלא ידע מאין הוציא הר"מ זה והניח בצ"ע. ושיעור מבשל סממנים כ' הר"מ כדי שיהיו ראוים לדבר שמבשלים אותם לו ועיין במ"מ הי"ד כ' דחייב שתים במבשל סממנים משום מבשל ומשום צובע והר"מ כ' לקמן דעושה עין הצבע השיעור כדי לצבוע בו חוט של ד' טפחים אם כן ה"נ במבשל שיעור זה כדי לצבוע חוט של ד"ט כי שיעורי שבת שוים וא"י כוונת הר"מ במ"ש שיהיו ראויים ולמה לא כ' כדי לצבוע חוט של ד"ט אך צובע מבואר במשנה פ' האורג להדיא כדי חוט של ד"ט ועושה עין הצבע הו"ל צובע לשיטת הר"מ אם כן משערינן בחוט כמבואר במשנה אבל מחמת מבשל הוא שיעור אחר כמו בהוצאה והראב"ד הגי' כמו לצבוע בגד קטן פי סבכה היינו כמו בהוצאה דמבואר לקמן בר"מ מהש"ס המוציא סממנים שאינם שרוים כדי לצבוע בגד קטן וכו' ה"נ דנלמד מהוצאה ולכאורה בסממנים שרוים מבואר לצבוע דוגמא לאירא אך באינם שרוים צריך שיעור יותר דלא טרח אינש להוציא כמבואר בש"ס אם כן כאן דטרח ה"ל להיות כמו דוגמא וכי עכצ"ל דג"כ שייך לא טרח כדעת הרמ"ך לעיל בלש לא כמ"ש ע' לעיל. וא"ח משום מבשל רק באור או בתולדות האור כגון שמבשל ע"ד שנתחמם באור כגון מיחם וכי"ב אבל מבשל בחמה ובתולדות חמה כעין חמי טברי' א"ח מן התורה דל"ה בישול רק באור או בתולדות האור. ושיעור האפיה שיהא חייב כתב התוס' במנחות נ"ז ע"ב דקרימת פנים הוי אפיה וכ' דשמא זה הוי כמאב"ד ועיין בס' מג"א כתב ג"כ כן ע"ש ולפי זה צריך קרימת פנים משני צדדים כי מצ"א בישול כמאב"ד לאו כלום כמ"ש לקמן בס"ד ד' הר"מ ועיין בשבת ד"כ לענין קרימה מצ"א ואי"ה עוד חזון למועד.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.