ועבשו"ע ס"ס שי"ט רמ"א סוף הסימן מביא בשם ירושלמי דרוקק ברוח והרוח מפזר חייב משום זורה ובח"א השיג ע"ז דבגמרא דידן מקשה היינו זורה והיינו בורר מבואר דזה ל"ה זורה דזורה אינו רק במפריש פסולת מאוכל והירושלמי לשיטתו ע"ש באורך דמסיק דאינו אלא איסור דרבנן ולא חיוב חטאות ובס' מג"א פקפק גם כן בזה וגם על מ"ש המג"א סי' תמ"ו דלזרות חמץ לרוח חייב משום זורה השיג ג"כ בס' ח"א מטעם הנ"ל וכ"כ בעל שלחן עצי שטים דאינו אלא איסור דרבנן והנה במלאכה זו וגם בבורר ומרקד כ' הר"מ שיעור כגרוגרת ולא נתבאר שם אם די שיש בין הכל האוכל והפסולת כגרוגרת או אפשר צריך שישאר אחר הוצאת הפסולת כגרוגרת וכן מסתבר כיון דבאוכלין הוי חשוב כגרוגרת אם כן האוכל בעצמו צ"ל כגרוגרת. והנה במש"ל לענין דש בתולש או מפרק מקליפתו החיצונה ע' תוס' ביצה די"ג ע"ב ד"ה ואם קלף כ' די"ל התם מיירי לתלוש מן השבלים שהוא מפרק וזה תולדה דדש והכא מיירי שכבר נתלשו מן השבלים אבל עוד הם בקליפתן החיצונה לכך שרי עכ"ל חזינן בדבריהם דתולש הו"ל דש ולא בתלוש ובאמת אף בתלוש הוי כמו כותש וראיתי בס' מג"א שעמד בזה וע"ש שמחלק ובעזה"י עוד יבואר בזה:
מנחת חינוך · סימן ל״ב, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.