מנחת חינוך · סימן ל״ב, כ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובזה מיושב גם קושיא שהקשיתי לעיל למה לא פירש"י בש"ש גם משום מפרק דנ"מ אף בא"צ לדם וא"ח אליבא דר"ש חייב משום נט"נ וגם בהאי אומנא כו' דהא במשנה דמוצצין ליכא חילול שבת כיון דמפקד פקיד ואינו אלא משום מפרק אם כן מותר למצוץ דא"צ לדם והמשנה אתיא כר"ש דמלאכה שאצ"ל פטור אך הסוגיא דכתובות דאמרינן שם דם מפקד כו' את"ל לדם הוא צריך ושרי חזינין אף דצריך לדם והו"ל צ"ל מכל מקום במפקד פקיד שרי ואין בה משום מפרק עכצ"ל דהסוגיא אזלא אליבא דרבנן דא"ח משום מפרק באינו ג"ק ורש"י דפוסק כר"י ע' בתוס' הטעם. ועתה נביא שיטת הר"מ ונקדים שיטתו א' ס"ל כר"י דמלאכה שאצ"ל חייב ע' פ"א כאן וגם פוסק כרבנן דאין דישה אלא בג"ק וכ' וחולב חייב משום מפרק היינו דסובר דאף רבנן סברי דבהמה חי' ועוף מיקרי ג"ק גם בחובל בהמה חי' ועוף פוסק דחייב בחובל דהו"ל ג"ק לדעתו רק כ' דבעינין שיהא צריך לדם היינו כדי שלא יהי' מקלקל ובחובל באדם מחמת כעסו אעפ"י שא"צ לדם סובר דחייב דמתקן אצל יצרו ולשיטתו אזדו כמה קושיו' שהקשינו לעיל. והנה גבי ש"ש פוסק באמת דחייב משום מפרק והיינו בצריך לדם כמ"ש קודם לזה אך היאך יפרנס הסוגי' בשבת פראד"מ האי אומנא וכו' דאמרינן ס"ד דם מפקד פקיד וכו' אכתי חייב משום מפרק ואף דא"צ לדם הלא אינו מקלקל כי המציצה מעלי לגוף אם כן אף שא"צ לדם חייב לדעתו אך זה ל"ק דממשנה לא מוכח דאפשר דאתיא כר"ש ע"כ מוצצין אף שמתקן והו"ל מפרק מכל מקום כיון שא"צ כי בעינן שצריך לגופו אליבא דר"ש אך תמוה איך יפרנס סוגית הש"ס כתובות וא"ו דם מפקד פקיד את"ל לדם הוא צריך ושרי וכו' ואיך שרי אי מפקיד פקיד וצריך לדם הא הו"ל מפרק לדעת הר"מ כיון דצריך לדם ואינו מקלקל ואדם ג"כ הו"ל ג"ק לדעתו כמ"ש כאן החובל בחבירו כו' ועט"ז סי' של"ו כ' דאדם הו"ל ג"ק כ"מ בסנהדרין ואינו מביא ד' הר"מ כאן דמפורש יוצא מדבריו דאדם הו' ג"ק דמחייב משום מפרק בחובל באדם גם בפי' כאן גבי מפיס מורסא כ' הר"מ אם לעשות לה פה חייב משום מכה בפטיש ואם להוציא ליחה פטור ומותר הא הו"ל מפרק הליחה מן הבשר אף דפקיד ועקור כמבואר בכתובות סוגיא דמיפקד מכל מקום חייב משום מפרק כמו חולב דהוא ג"כ פקיד ועקור כמ"ש רש"י דצ"ה וחייב משום מפרק אך יש ליישב דא"צ לליחה והו' מלאכה שאצ"ל אף דהר"מ סובר דחייב באצל"ג מכל מקום כאן פוטר ופוסק כר"ש עבמ"מ אך הסוגיא דכתובות דמבואר במפקד פקיד וצריך לדם שרי הוא תמוה לשיטת הר"מ הא הו"ל מפרק דאדם הו"ל ג"ק לשיטתו והנה לומר דהר"מ ס' דא"ח משום מפרק בפקיד ועקור רק אי אמרינן חבורי מחבר הלא פוסק בחולב שחייב אף בפקיד ועקור ורש"י כ' בפירוש דהוי פקיד ועקור והיאך יחלוק על רש"י במציאות גם כ' הר"מ דסוחט זתים וענבים חייב משום מפרק הא הר"מ בה' איסורי מזבח ופ"ט מהט"א פוסק דמשקה בזיתים וענבים מפקד פקיד כהאי תנא בפסחים ל"ג ע"ב אם כן היאך מחייב משום מפרק ע"כ ס"ל דגם בפקיד חייב משום מפרק אם כן איך יפרנס סוגיא דכתובות דאי מפקד פקיד שרי הא הו"ל מפרק ושם מבואר אי מפקד כו' אי חבורי מחבר אסור ע"ש מאי חילוק כיון דבכ"ע שייך מפרק וכל האיסור דחובל אינו רק מפרק לשיטת הר"מ דסובר דא"ח משום נט"נ ולא משום צובע אם כן הסוגיא דהתם אין לו פי' כלל שוב ראיתי בס' תפארת צבי יו"ד סיי"ח הקשה לו חכם א' למה פוסק בדורך זתים וענבים חייב משום מפרק הא משקים מפקד פקיד ואי מפקד פקיד מבואר בכתובות דלית בי' משום מפרק ולא מצא דהר"מ סובר בפירוש כאן אף היכי דמפקד פקיד חייב משום מפרק גבי חולב דמפקד פקיד ועקור ומה שמחלק שם הגאון בין הנושאים לענ"ד נדחה מדין חולב שמחייב הר"מ אף דמפקד פקיד ודמי לדם ע"ש. ועוד קשה על הר"מ דמבואר בגמ' דע"ד שוחט משום מאי חייב ח"א משום נט"נ וח"א משום צובע ג"כ ואמאי לא קאמר משום מפרק אף דל"צ לדם מכל מקום לדעת הר"מ כל עיקר דבעינן דצריך לדם כדי שלא יהי' מקלקל ובשוחט אינו מקלקל והוי מתקן כידוע ואפשר כיון דבעינן כגרוגרת לא פסיקא לי' אך צובע ג"כ יש לו שיעורו יתבאר לקמן בס"ד. ושו"ר בהפלא' שהקש' מפכ"ג ותי' אליבא דר"ש צריך שיהא צריך לדם כי ס"ל דמלאכה שאצל"ג פטור וקשה הא שמואל ס"ל כר"י דחייב משאצל"ג ע' פ' כירה וג"כ מקלקל ל"ה כי שחיטה הוי מתקן כידוע אם כן אמאי לא מחייב משום מפרק ג"כ להר"מ אך שמואל ס"ל משום נט"נ אף דלא הי' כגרוגרת חייב. הכלל לשיטת הר"מ דאדם ה"ל ג"ק וסובר דפקיד ועקור ג"כ חייב משום מפרק ואינו סובר משום נט"נ עלח"מ. ולא זכיתי להבין דעתו איך יפרנס סוגיא דכתובות שם וצ"ע ול"מ מי שהרגיש בזה וערש"י שבת צ"ה כ' פקיד ועקור כמו תבואה בקשין אם כן כל דישה הוא פקיד ועקור וחייב אם כן איך מפרש הר"מ שיטת הש"ס כתובות. שו"ר בפרמ"ג סי' ש"ך מביא כמה חקירות בדין מפרק ומביא גם כן דפקיד ועקור שייך מפרק ומביא בשם מהרי"ל דאם אינו עקור ל"ש מפרק ולא הביא היאך יפרנס הר"מ סוגיא בכתובות וע"ש דאמרינן כאן פקיד ועקור וצריך עיון גדול ובעזה"י אשנה פ"ז. והנה שיטת התוס' דחובל חייב משום נט"נ וחולב חייב משום ממחק וא"ר להאריך כי כאן אנו עומדים בד' הר"מ כדרכי בח"ז:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.