מנחת חינוך · סימן ל״ב, כ״ב

אך איני מבין אם זה הוי מפרק אם כן התולש מן הענפים התלושים חייב חטאת והא בחולין דקכ"ז מבואר אילן שנפשח וכן פירות הרי הם כתלושין ג"כ לענין שבת ע"ש אך זה ל"ק דהם כתלושין וא"ח משום תולש אבל אפשר שחייב משום מפרק אך קשה שבהגהת רמ"א סי' של"ו מביא בשם רבינו ירוחם דאילן שנפשח מותר לתלוש ממנו הפירות והוא מגמ' הנ"ל הא הו"ל מפרק והוי דש לפי' שהבאני לעיל. והנה לכאורה קשה ג"כ לחייב משום בורר אך אפשר דמיירי לאכול מיד ויתבאר במלאכת בורר בס"ד אבל זה קשה דה"ל מפרק ונראה דזה דעת התוס' דלא נראה להם פירש"י דאין סברא אצלם דזה יהי' מפרק ע"כ כ' בשם הר"ש שיש על התמרים קליפה עליונה וכשהוא מכה בתמרים מפרק את הקליפה מן התמרים והוי כמו דש שמפרק את התבואה מן השבלים והיינו דסברתם דמפרק שייך באוכל המכוסה בפסולת וטמנו בפסולת וכשמפרק האוכל ה"ל מפרק כמ"ש בסמוך בס"ד שכ"נ מד' רש"י כ"פ ומה שמסיים כמו וכו' התבואה מן השבלים היינו כמו שהדרך שחובטין התבואה מהשבלים ויוצאין החטים מן הלבוש שלהם גם כן היינו מהקליפה שלהם כידוע ממנהג העולם וגם זה כן אבל באינו טמון בקליפה בפסולת רק מחובר לפסולת בגלוי אינו מפרק לשיטת התוס' ע"כ אילן שנפשח מותר לתלוש הפירות אך לשיטת רש"י כאן ולפי' הערוך אסור לתלוש וצ"ע על הרמ"א של"ה שיטתם להחמיר בשבת וזה לכ"ע הוי מפרק במפרק אוכל מתוך פסולת הטמון בתוכו כאשר יבואר לקמן בס"ד וצ"ע בסי' שכ"א מבואר דאסור לקלוף שומים ובצלים להניח רק לאכול מיד דאיסורו משום בורר הא הו"ל מפרק ואיך מותר לאכול מיד ואפשר דגם הקליפות הו"ל אוכל והו"ל אוכל מאוכל דל"ש מפרק ויתבאר בסמוך בס"ד ומבואר כאן בגמרא הדש והמנפץ והמנפט כולם מלאכה א' הם היינו שכולן אבות כמ"ש בר"מ פ"ז דהאי לישנא בגמ' היינו דהם אחת וערש"י כ' מנפט תולדה דדש וצ"ע דהא מבואר דמלאכה א' היינו שהוא אב אך ערש"י לעיל גבי זורע נוטע וזומר כולם מלאכה א' הם ופירש"י גם כן דזומר ה"ל תולדה ועמ"מ מביא דיש שיטה אף דמבואר דמלאכה א' הו"ל תולדה וזה דעת רש"י לעיל גבי מפרק ובגמרא דע"ד ולחשוב נמי כותש ופירש"י חטים במכתשת להסיר קליפתן דדמיא לדש דהא נמי מיפרקא מלבוש הוא ובדיבור שאח"ז כ' ומיהו ודאי אב מלאכה הוא ובכלל דש ומבואר דהסרת האוכל מתוך הקליפה הוי דש והוי אב והוא א' עם דש ונראה דמ"מ קצת חילוק הוא דדש התבואה הוא מסיר החטה מעל הקליפה העליונה שנקרא מוץ וכותש הוא מסיר הקליפה של החטה עצמה אבל באמת הם א' שמסיר האוכל מתוך הפסולת שנכסה בו ועי' בדצ"ה רש"י ד"ה מפרק כ' כמו שפורק אוכל ממקום שנתכסה בו והוי תולדת דש וזהו עיקר דש ותולדותיו כי"ב והנה דש מתבואה היינו שמפרק ממקום שנתכסה כמש"ל וגם נתכסה בפסולת כמו דישה של התבואה וכותש בחיטין אבל אוכל שנתכסה באוכל ומפרק זה מתוך זה לא מצינו דנקרא מפרק דהו"ל רק מפריד אוכל מאוכל חוץ משקה מאוכל ויבואר בס"ד בסמוך וכתב רש"י דצ"ה גבי חולב דחייב משום מפרק דהוי תולדת דש וי"א דהוי קוצר ודחה רש"י ד' דהחלב לאו מחובר הוא אלא פקיד ועקור בעטיני הדד וכו' ומבואר בדבריו דמשום דש חייב אף בפקיד ועקור כיון שנתכסה והתוס' כאן ד"ה מפרק כ' פירש"י דהוי תולדה דדש וק' לר"ת דבדצ"ה אמרינן דחולב חייב משום מפרק ואי הוה תולדה דדש הא רבנן ס' אין דישה אלא בג"ק וכו' והנה א"צ לדייק מכאן דרש"י פי' בהדיא לקמן בדף הנ"ל גבי חולב דחייב משום דש וקשה ק' התוס' וא"צ להוכיח מד' רש"י כאן וכתב הר"מ כאן והמפרק ה"ז תולדת דש כו' הי' חולב את הבהמה חייב משום מפרק דעתו כרש"י דחולב חייב משום דש והרב המגיד הביא ק' התוס' כאן הא אין דישה אלא בג"ק וכ' דבהמה חי' ועוף נקראים ג"ק כמ"ש התוס' וזה דעת הר"מ ורש"י והתוס' כ' דרש"י פוסק כר"י דיש דישה באינו ג"ק אזלי לשיטתם ע' כאן בתוס' אבל אפשר דסובר כהר"מ דבהר"מ אנו מוכרחים לומר דהוי ג"ק דפוסק בפי' כחכמים דכ' אין דישה אלא בג"ק והרי"ף כ' כאן להדיא כד' הר"מ דחולב חייב משום דש וכן הרא"ש כ' כן אם כן חבל נביאים הרי"ף ורש"י ור"מ והרא"ש כולם סוברים כן אך אפשר דסוברים ה' כר"י או כהה"מ דבהמה הוי ג"ק על כל פנים כולם סוברים דבפקיד ועקור שייך גם כן דש דלא יחלקו במציאות דרש"י כ' להדיא דחלב הוי פקיד ועקור והנה בחולב מפורש דצ"ל כגרוגרת וכ"ה בר"ם כאן כיון דהוי תולדת דש ודישה כגרוגרת וחולב מפורש דהוא כגרוגרת: