מנחת חינוך · סימן שי״ז, ג׳

ואגב דקאימנא בזה אכתוב עוד מה שעלה על רעיוני בענין זה. הנה על ספק חייבי כריתות בשוגג חייב אשם תלוי כמבואר בכריתות ובר"מ פ"ח אך בעינן שיהי' אקבע איסור' ע"ש בש"ס ובר"מ כגון ח"א מב"ח וע"ש בר"מ שכתב אם ע"א אמר חתיכה זו היא חלב וע"א אומר דהיא שומן הוי איקבע איסורא וחייב אשם תלוי וע"ש בראב"ד השיג על זה מאי אקבע איסורא שייך בזה ובכ"מ תירץ כיון דהוי ע"א והוי איקבע עפ"י ע"א ע"ש. ולפי זה אפ"ל אם קטן הגיע לכלל שנותיו אך אין לו שערות דידוע בש"ס ובר"מ ובאה"ע דהוי ספק גדול לענין דאורייתא מחשש שמא נשרו והדברים ארוכין ועתיקין אם קטן כזה שהוא בא לכלל שנותיו והוי ספק גדול ואכל חלב ודאי אף דהוי ספק עבירה וא"א לחייבו חטאת דלמא קטן הוא אפ"ל דחייב א"ת דהתורה חייבו על ספק עבירה אשם תלוי והנה להביא תיכף אשם תלוי בודאי פטור כי התורה חייבה לגדול על ספק עבירה כ"ה גזירת הכתוב אבל כאן ספק אם הוא חייב עתה א"ת דלמא קטן הוא והיאך יכולים אנחנו לחייבו עתה אלא בנתגדל אח"כ בודאי אפשר שחייב א"ת על עבירה שעשה אז כי הוא עומד בספק עבירה דאפשר היה אז גדול וזה אפשר הוי אקבע איסורא כיון דודאי הי' עבירה כי הוא חלב ודאי אך מסופק אם חייב על עבירה זו ה"ל אקבע איסורא וחייב בא"ת לאחר שיגדיל ודאי. וכן הדעת נוטה דעדיף מהוחזק ע"פ ע"א או מבא נכרי כו' כיון דהי' בפ"א אקבע איסורא ע"ש בר"מ ומכ"ש זה ומכל מקום צ"ע אך למ"ד בכריתות דבעינן ח"א מב"ח או מחמת יש אם למקרא ובעינן מצות או מחמת דאפשר לברר איסורו אם כן בודאי כה"ג פטור דלא אפשר לברר וגם אין כאן מצות ואין להאריך בענינים אלו כאן רק למ"ד דס"ל דהטעם מחמת דאקבע אפשר דזה נמי הוי אקבע וצ"ע. וחילוק כעין זה דיש חילוק בין ס' עשה עבירה כלל ובין העבירה הוא ודאי אך ספק אם נעשה בקטנות דיותר גרע אם העבירה הוא ודאי וס' נעשה בקטנות ע' בס' שעה"מ פ"ב מה' אישות לענין אגלאי מלתא למפרע דאם אכל חלב מבן י"ג עד בן י"ח והביא סימני סריס לרב נעשה גדול למפרע וחייב חטאת עיין ביבמות פ' הערל ואם אכל ס' חלב נעשה גדול למפרע וחייב בא"ת אך דוקא באכל לאחר יה"כ שנת ח"י דאי עבר עליו יה"כ ואח"כ נעשה סריס נהי דהוי גדול למפרע מכל מקום כבר עבר עליו יה"כ וחייבי א"ת פטורים לאחר יה"כ או אם בעט ביה"כ וכמה יה"כ שעברו עליו אם אכל משנת י"ג כו' וק"ל. ולענין אי הלכה כרב או כשמואל ביארתי לעיל בחיבור זה: