שלא לעשות כו'. שט"ז שלא לאכול ולשתות. שי"ז לשבות מכל מלאכה. כללו של דבר אין בין שבת ליה"כ אלא שזה זדונו סקילה. והנה המצוה של אכילה ושתיה ביארתי לעיל במצוה שי"ג ולענין עשיית מלאכה דעת הרהמ"ח כדעת הר"מ פ"א מה' ש"ע דיה"כ ושבת שוין בכל דבריהם ובסוף עירובין כ' הר"מ בהלכה ד' דגם הוצאה מרשות לרשות חייב ביה"כ כמו בשבת ועי' בכריתות וביומא פ"ו רפרם סובר דאין עירוב והוצאה ליה"כ וא"ח ביה"כ על הוצאה מרשות לרשות ובכריתות מסקינן דהא דרפרם בדותא היא ע' בש"א האריך לבאר דין זה אם יש עו"ה ביה"כ ומביא ראיות דלית הלכתא כרפרם ושוה יוה"כ לשבת בזה. וע"ש עוד שחקר אם חייב על הבערה ביה"כ ומסיק ג"כ בראיות דשוה לשבת וגם חקר אם איסור מחמר נוהג ביה"כ ומסיק ג"כ דנוהג וע"ש שכתב דשביתת בהמה ועבד תלוי אי נוהג בי"ט נוהג גם ביה"כ ואי אינו נוהג בי"ט אינו נוהג ביה"כ ושוה לי"ט לענין זה. וגם נ"ל לענין תחומין ג"כ שוה לי"ט וכבר הארכתי לעיל בדיני י"ט קצת בדינים אלו וע"ש בש"א באריכות. ועיין בט"א ובשער המלך חקרו אם יש חילוק מלאכות ליה"כ כמו בשבת היינו אם עשה כמה מלאכות בהעלם א' אם חייב כמו בשבת חטאות הרבה או דינו בזה כמו י"ט דמבואר במכות דאין חילוק מלאכות לי"ט וכן אם עשה מלאכה א' שחייבים משום שני שמות אם חייב כמו בשבת או דאין חילוק מלאכות וא"ח אלא א' כמו י"ט וע"ש בשער המלך ה' שמיטה ויובל ובט"א דזה תלוי אי ילפינן בשבת חילוק מלאכות מהבערה דלחלק יצאה אם כן דוקא גבי שבת דגלי קרא וביה"כ אין חילוק מלאכות אבל אי ילפינן מעשה אחת מהנה אם כן הדבר תלוי בח"כ וע"ש ברש"י אם כן יש חילוק מלאכות ליה"כ וע"ש בשער המלך מה שמביא ראיותו לדין זה ובהגהות טעם המלך ומכל מקום אני לך. ואם עשה מלאכה ביה"כ במזיד חייב כרת ואם התרו בו למלקות לוקין כמבואר בכריתות ובר"מ בכמה מקומות ובשוגג חייב חטאת קבועה ובלא הודע א"ת אך דוקא במבעט ביה"כ דאל"ה יה"כ מכפר על א"ת כמבואר לעיל ועיין בתב"ש יו"ד סי' ב' דעתו דרשע לחלל יה"כ הוי כרשע לחלל שבת דהוי כרשע לכהת"כ ומביא ראי' מאה"ע סי' קכ"ג ועפמ"ג או"ח בפתיחה לה' שבת כ' שלא מצא ראי' לדין זה ועיין באחרונים מביאים ראי' מסוגיא דגנב וטבח ביה"כ ואין רצוני להאריך כאן ע"ש באחרונים. ולענין תוס' ביה"כ לענין מלאכה כבר הבאתי לעיל דיש שיטות דלי"א יש תוספת בכל הימים המקודשי' מן התורה ודעת הר"מ דאין תוספת בשום יום קודש מן התורה וכן אפילו ביה"כ לענין מלאכה רק לענין אכילה ושתיה יש תוספת מן התורה ודעת הטור נראה דביה"כ תוס' מן התורה אפילו לענין מלאכה ובשאר ימים המקודשים אין להם תוס' מן התורה וצ"ע רב לברר דינים אלו.
מנחת חינוך · סימן שי״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
