מנחת חינוך · סימן ש״ז, א׳

להקריב כו'. הדינים הם בר"מ פ"ח מהלכות תו"מ ובש"ס דמנחות והנה הר"מ והרב המחבר פסקו דוקא לכתחלה מצוה להביא מן החדש ובדיעבד כשר אף מן הישן כהברייתא במנחות דף פ"ג ע"ב דשתי הלחם שבאו מן הישן כשר אלא שחיסר מצוה. וע"ש בהשגות כתב שהלכה זו בהיפך היינו דהיא כתנא דמתניתין דפסול מן הישן וע"ש בכ"מ שנ"ט לדברי הר"מ דפוסק דכשר וע"ש בלחם משנה ג"כ ליישב דעת הר"מ. והנה מבואר בש"ס דחדש גבי שתי הלחם היינו מתבואה חדשה שבשנה זו שנזרעה קודם לעומר ומנחת העומר היה קריבה מחדש וחוץ לזה אסור להביא שום קרבן מן תבואה או נסכים למקדש קודם שיקריב שתי הלחם והשתי הלחם הם ביכורים במקדש והשתי לחם מתיר להביא מנחות משנה זו ועיין במנחות דף ס"ח ע"ב אבעיא בש"ס הא דאסור להביא חדש למקדש קודם שתי הלחם איי בעי דוקא כסדרן כגון תבואה שנזרע כדרכה ועבר עליו העומר לאחר השרשה ואח"ז עברו עליו שתי הלחם אז ניתר התבואה אבל אי עבר על התבואה שלא כסדרן ושהל"ח היו קודם לעומר כגון תבואה שנזרעה אחה"פ ועברה עליה שתי הלחם ואחר זה עבר עליה העומר אי מותר להביא מן התבואה ההיא למקדש כיון שעכ"פ עבר על התבואה שהל"ח והעומר א"ד כסדרן בעי דוקא העומר קודם לשל"ח ולא אפשיטא האבעיא וכ"פ הר"מ פ"ז דהוא ספק אם מביאין מנחות לכתחלה מתבואה כזו. ונ"פ דגם גבי שהל"ח ג"כ נ"מ דין זה דאם הביא שהל"ח מתבואה שנזרעה אשתקד קודם לשהל"ח ועתה עבר עליה העומר בודאי לכתחלה אין מביאין דלמא מתיר שלא כסדרן אם כן כל התבואות כה"ג מותרות למזבח ואין זה חדש ולא מיקרי ביכורים אבל אי אין מתיר שלא כסדרן אם כן נקרא חדש לשתי הלחם כמו כל התבואות של שנה זו שחלף עליה העומר דמביאין ממנו שהל"ח ומה שלא הביא הר"מ כאן זה שסמך אדלעיל וכן בש"ס היא אבעיא על המשנה הקודמת דדין א' לשניהם. אך לדעת הראב"ד דישן בדיעבד פסול ע"כ בכה"ג דהוי ספק הו"ל ספיקא דאורייתא ואפשר דאפילו (אף) בדיעבד פסול אך בר"מ שם מבואר בסמוך גבי חטים שירדו בעבים דגם כן הוא אבעיא בש"ס כמבואר לקמן ומכל מקום כתב דאם הביא הורצה אף על פי שהוא ספק וכן דעת הר"מ כ"פ בענין הקרבנות דספק הורצה עיין בה' ביאת מקדש ובה' א"מ. והכסף משנה כתב הטעם דאין לפסול העבודה מכח ספק אם כן כשר כאן בדיעבד אף להראב"ד. מכל מקום איני מבין הטעם נהי דמספק אין בידינו כח לפסול העבודה מכל מקום באלו שהם באים להכשיר כמו כאן דמתיר באותו יום נסכים במקדש וכיון דהוי ספק על כל פנים לא יתיר דלמא הוא פסול ע"כ אינו מתיר נהי דאין צריך להביא קרבן אחר בכהאי גוונא מכל מקום אמאי יתיר ומהראוי היה בכה"ג שלא להביא נסכים מחדש אפילו לאחר הקרבה. וצ"ע על הר"מ ג"כ אמאי סתם באבעיא דבסמוך דהורצה דמשמע דעושה הפעולה דמתיר למקדש וא"י כעת הטעם וצ"ע לעת הפנאי: